ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קיב א
"הִנְנִי רֹפֶא לָךְ" (מ"ב כ, ה), "וּמוֹצֶא אֲנִי" (קהלת ז, כו), "וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן" (קהלת ב, כו), "אֲשֶׁר חֹטֶא עֹשֶׂה רָע" (קהלת ח, יב), "כַּטּוֹב כַּחֹטֶא" (קהלת ט, ב), "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח), "וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה" (ישעיהו סה, כ),[1] וכן "וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר לוֹ נֹשֶׁא" (ש"א כב, ב). ובא ביו"ד תמורת ה"א – "כְּאֹהֶל רֹעִי" (ישעיהו לח, יב), "הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל" (זכריה יא, יז). בּוֹנִים, בּוֹנֶה. ובתי"ו תמורת ה"א – "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב), והוא קמוץ. בּוֹנוֹת. ומשפטים בּוֹנְיִים, בּוֹנְיָה, בּוֹנְיוֹת. ובא לשון הנקבה שלם – "שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה" (שה"ש א, ז). ובא בחירק – "צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ" (משלי לא, כז), "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים סה, ב), "עִיר הוֹמִיָּה" (ישעיהו כב, ב), "פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה" (יחזקאל יט, י), "עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה" (איכה א, טז). וכן לרבות – "הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי" (ישעיהו מה, יא). ו"דֻמִיָּה" בשורק פ"א-הפעל מקום חולם. ובאו על דרך פּוֹעִיל – "תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" (תהלים טז, ה), "הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ" (ישעיהו לח, ה), כמו שזכרנו בשלמים. ויש אומרים כי היו"דין ליחשׂ, כיו"ד תַּחְתִּיָּה, שְׁלִישִׁיָּה, תְּרוּמִיָּה, פְּלִילִיָּה, שַׁעֲרוּרִיָּה. והפעול כלו שלם בהראות היו"ד במקום ה"א למ"ד-הפעל – בָּנוּי, בְּנוּיִם, בְּנוּיָה, בְּנוּיוֹת.
המקור – "בָּנֹה בָנִיתִי" (מ"א ח, יג), "וְאַחֲרֵי שָׁתֹה" (ש"א א, ט), "עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ" (משלי כג, ה), "הָרֹה עָמָל" (איוב טו, לה). ובאו מהם בוי"ו – "בְּכוּ בָכוֹ" (ירמיהו כב, י), "בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה" (ישעיהו ל, יט), "הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ" (ירמיהו נ, ד), "בָּכוֹ אַל תִּבְכּוּ" (מיכה א, י), "הָרוֹ עָמָל" (ישעיהו נט, ד), "כִּי מָרוֹ מָרִיתִי" (איכה א, כ), "עָשׂוֹ אֵלֶּה לָךְ" (ירמיהו ד, יח), "רָאוֹ רָאִינוּ" (בראשית כו, כח), "וּרְאוּ רָאוֹ" (ישעיהו ו, ט). ובשוא – "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (משלי כא, ג), "קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב" (משלי טז, טז), "רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי" (בראשית מח, יא). ואפשר שיהיה כמוהם "לִבְזֹה נֶפֶשׁ" (ישעיהו מט, ז). ובמשקל הצווי – "לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק" (יחזקאל כא, טו), "הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה" (תהלים קמב, ה). ובא מקור שלם בתמורת למ"ד-הפֹעל בו"ו נחה – "לְרַאֲוָה בָךְ" (יחזקאל כח, יז), בפלס "לְאַהֲבָה" (דברים י, טו). ויבא בתמורת למ"ד-הפעל
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ כן במסורת על "וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה": לית; בכל קהלת דכוותה בר מן אחד – "וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ" (קהלת ז, כו) – בצרי.