ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/פח א
"גַּם אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָ֔ל" (הושע י, ו) – קמץ בזקף; "הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁ֗ב" (ישעיהו מד, כו) – קמץ ברביע.
ואלה ראשי הפעלים[עריכה]
יאב – "לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי" (תהלים קיט, קלא).
העתידים, אחר שלא מצאנום נאמר אותם על דרך השלם בהם, וכן בכלם, לא נפיל מהם היו"ד אם לא מצאנוהו, ונאמר אותו אל הקרוב והישר.
הצווי – יְאַב יְאַבוּ יְאַבִי יְאַבְנָה וכן המקור יְאַב או יְאוֹב ובאותיות בכל"ם בנוח היו"ד – בִּיאַב כִּיאַב לִיאַב מִיאַב בפתח, או בחולם כמו "בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ" (ישעיהו כז, יא). וכן כלם שהמקור בהם שלם ואיננו בתוספת תי"ו.
והאית"ן – אִיאַב יִיאַב תִּיאַב נִיאַב יִיאֲבוּ תִּיאֲבוּ תִּיאַב תִּיאֲבִי תִּיאַבְנָה. ופעמים תחסר פ"א-הפֹעל מהכתיבה, ולא יבא החסרון כי אם עם יו"ד האית"ן שתחסר פ"א-הפֹעל פעמים, כמו שנבאר עוד.
יאל – הנִפְעַל ממנו נוֹאַל נוֹאַלְתָּ נוֹאַלְתִּי נוֹאֲלוּ – "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן" (ישעיהו יט, יג), נוֹאַלְתֶּם, "אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ" (במדבר יב, יא) וכולי.
הבינונים – נוֹאָל. נוֹאָלִים. נוֹאָלָה או נוֹאֶלֶת. נוֹאֲלוֹת.
העתידים; הצווי – הִוָּאֵל. הִוָּאֲלוּ. הִוָּאֲלִי. הִוָּאַלְנָה.
אית"ן – אִוָאֵל. יִוָאֵל. תִּוָאֵל. נִוָאֵל. יִוָּאֲלוּ. תִּוָּאֲלוּ. תִּוָּאֵל. תִּוָּאֲלִי. תִּוָּאַלְנָה.
יאש הנִפְעַל – נוֹאָשׁ. נוֹאַשְׁתָּ וכולי.
יאת "כִּי לְךָ יָאָתָה" (ירמיהו י, ז)
העתידים לגזרת פעול "יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים" (בראשית לד, כב), "נֵאוֹת לָכֶם" (בראשית לד, טו) בתשלומו על משקל יִפְעוֹלוּ נִפְעוֹל, וכן הצווי אוֹת אוֹתוֹ אוֹתִי אוֹתְנָה.
יבל. הפעל הכבד נמצא ממנו – הוֹבִיל. הוֹבַלְתָּ. הוֹבַלְתִּי. הוֹבִילוּ. הוֹבַלְתֶּם. הוֹבַלְנוּ. הוֹבִילָה. הוֹבַלְתְּ. הוֹבַלְתֶּן.
הבינונים – מוֹבִיל. מוֹבִילִים. מוֹבִילָה אוֹ מוֹבֶלֶת. מוֹבִילוֹת.
הפעול – מוּבָל. מוּבָלִים. מוּבָלָה אוֹ מוּבֶלֶת. מוּבָלוֹת.
העתידים – הוֹבִיל. הוֹבִילוּ. הוֹבִילִי. הוֹבִילְנָה.
אית"ן – אוֹבִיל. יוֹבִיל. תּוֹבִיל. נוֹבִיל. יוֹבִילוּ. תּוֹבִילוּ. תּוֹבִיל. תּוֹבִילִי. תּוֹבַלְנָה.