ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/פו א
"אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם" (ירמיהו מט, כ) – משפטם וַנַּאֲשִׁים יַאֲשִׁים. ויתכן לומר על אלה כלם כי הם מפעלי הכפל או מנחי הפ"א מהיו"ד, והדגושים מחסרי הפ"א מהיו"ד.
נחי הקצוות [נפ"א + נל"ה][עריכה]
ואלה הם נחי הקצוות שפ"איהם אל"ף ולמ"דיהם ה"א
אבה – העתידים; הצווי – אֱבֵה. אֱבוּ. אֱבִי. אֱבֵינָה. או האל"ף בצרי להרחיב – אֵבִי. אֵבוּ. האית"ן – אוֹבֶה. יֹאבֶה. תֹּאבֶה. נֹאבֶה. ונפלה האל"ף גם מהמכתב במלת "אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא" (משלי א, י), והאל"ף תמורת ה"א.
אפה – הצווי – אֱפֵה. אֱפוּ. אֱפִי. אֱפֵינֶה. או האל"ף בצרי – "אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ" (שמות טז, כג). "וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת" (ש"א כח, כד) – אל"ף אפה היא הוי"ו הנסתרת במלת "וַתֹּפֵהוּ" כמשפט. וכן תאמר העתידים אוֹפֶה, יֶאֱפֶה, תֹּאפֶה, נֶאֱפֶה וכולי בהעלם האל"ף.
אתה – הצווי אֱתֵה כחבריו, ושאר העתידים אֵאתֶה, יֵאתֶה, תֵּאתֶה, נֵאתֶה באל"ף נחה כמו "עָדֶיךָ תֵּאתֶה" (מיכה ד, ח), או באל"ף נעה בשוא-וסגול כמו "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב), "כְּסוּפָה יֶאֱתֶה" (משלי א, כז), "קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן" (ישעיהו מא, ה), "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים" (תהלים סח, לב). ונפלה גם מהמכתב במלת "וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם" (דברים לג, כא), והה"א למ"ד-הפֹעל נהפכה לאל"ף. ומחלוקת בקריאת המלה הזאת; בן-אשר קורא אותה מלעיל בשני פשטין, ובן-נפתלי מלרע בפשט אחד לבד, ויש ספרים בפשט אחד לבד ולא מחלפין. "הַעִירוֹתִי מִצָּפוֹן וַיַּאת" (ישעיהו מא, כה) נכתבנו בנחי הלמ"ד במקומו בעזרת האל.
אלה, אנה, ארה – אחר שלא מצאנו העתידים באל"ף נחה – אֶאֱלֶה. יֶאֱלֶה וכולי, אֶאֱנֶה. יֶאֱנֶה וכולי. אֶאֱרֶה. יֶאֱרֶה.
הפעלים שפ"איהם יו"ד נחה[עריכה]
תנוח בפָעַל הקל ובנִפְעַל, והִפְעִיל והֻפְעַל והשאר בשלמים.
הקל תנוח בו באית"ן, ותחסר מן הצווי. ותאמר מן ידע – אֵדָע, יֵדָע. הנה היו"ד פ"א-הפֹעל, אף על פי שנעדרה מן המכתב, הנה היא קיימת בנשימה, כי