ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סה ב
"לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה" (ירמיהו לט, ז); "לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ" (קהלת ה, ה); וכן "לגיד בְּיִזְרְעֶאל" (מ"ב ט, טו) בכתוב, וקרי "לְהַגִּיד"; "לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה" (תהלים כו, ז); "לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות יג, כא); "לַמְרוֹת עֵנֵי כְבוֹדוֹ" (ישעיהו ג, ח); "לַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי" (ש"א ב, כח); "וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן" (דניאל יא, לה); "לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָ" (ישעיהו כג, יא); "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר" (דברים כו, יב); "בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם" (נחמיה י, לט).
ויש שיבא ה"א המקור בחירק כמו הַעֲבִיר – "גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא, ה); "לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל" (ירמיהו נ, לד) – ואפשר שיהיה "הִרְגִּיעַ" עבר במקום עתיד, כאלו אמר: למען ירגיע את הארץ והרגיז ליושבי בבל; "כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ" (ירמיהו נא, לג); "עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם" (יהושע יא, יד) – אבל "עַד הַשְׁמִידוֹ אוֹתְכֶם" (יהושע כג, טו) פתח; "עַד הִשְׁלִיכוֹ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו" (ירמיהו נב, ג).
ובסגול עם אות גרונית כמו הֶעֱבִיר – "בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ירמיהו לא, לא); "שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ" (משלי יט, יא).
ומלת "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן" (תהלים סח, ג) וכן מלת "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כב, כב), יש אומרים שהוא מקור מזה הבנין. ויש אומרים שהם מקור מבנין נִפְעַל, והראוי כְּהִנְדוֹף, כְּהִנְתּוּך. ולפי דעתי כי שניהם שמות הפֹעל מזה הבנין, ואם זה בחולם וזה בשורק, שניהם שוים.
והאותיות הנוספות שהם אית"ן, תעדר מהם ה"א הבנין ונאמר אַגְדִּיל, יַגְדִּיל. והראוי אֲהַגְדִּיל, יְהַגְדִּיל, ובהעדר הה"א, נשאר פתח הה"א באותיות הנוספות.
ומצאנו הה"א במקומות מעטים מנחי הפ"א – "דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ" (תהלים קטז, ו); "יְהוֹשִׁיעַ יְיָ" (ש"א יז, מז); "מֹשְׁלָיו יְהֵילִילוּ" (ישעיהו נב, ה); "וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ" (תהלים כח, ז); "עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ" (תהלים מה, יח); "יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה" (נחמיה יא, יז).
ופעמים יבא האית"ן בצרי[1] – "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם" (בראשית יט, כז); "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי" (ישעיהו כז, ה) בשוא-ופתח; "וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ" (ישעיהו מב, ו) בשוא לבדו.
ואם במקף בסגול – "וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֖ם מֶלַח" (מ"ב ב, כא); "וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹ לֶאֱכָל לָחֶם" (מ"ב ד, ח).
"אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר" (ירמיהו כה, ג); "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ" (בראשית מא, מג) – יש אומרים כי שניהם מקור בחלוף ה"א באל"ף וכן "אַכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם" (דה"ב י, יד). ויש לומר שהאל"ף בהם למדבר.
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ דווקא עם וי"ו ההיפוך יבא בצרי ולא בחירק. ובלא הוי"ו יבא על הרוב בצרי.