ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סג א
ואלה שמות האבנים על הסדר[עריכה]
העוברים:
פֻּקַּד. פֻּקַּדְתָּ. פֻּקַּדְתִּי.
פֻּקְּדוּ. פֻּקַּדְתֶּם. פֻּקַּדְנוּ.
פֻּקְּדָה פֻּקַּדְתְּ פֻּקַּדְתֶּן.
הבינונים:
פֻּקָּד. פֻּקָּדִים. פֻּקָּדָה. פֻּקָּדוֹת.
המקור פֻּקֹד. וכן מצאנוהו – "כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי" (בראשית מ, טו) שם-הפֹעל – פֻּקַּד, כמו "וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר" (יחזקאל יט, ט); ואף על פי שהיה ראוי להדגש, הלא הראיתיך כמוהו "לֵב הוּתַל"; "יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם". או פֻּקּוֹד – בדגש ובחולם, כי כן מצאנוהו – "אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ" (ישעיהו ט, ג), שהנפרד ממנו סֻבָּל.
העתידים; ואינם אלא על דרך אחת, כי הצווי איננו בטור הזה, כי פעלתו על ידי אחר לא ע"י עצמו, כאשר פירשתי למעלה בסדר הטורים – האותיות הנוספות שהם אית"ן –
אֲפֻקַּד יְפֻקַּד ובא "לֹא יְרֻנָּ֖ן" (ישעיהו טז, י) בקמץ, אף על פי שאיננו בהפסק. תְּפֻקַּד.
נְפֻקַּד. יְפֻקְּדוּ. תְּפֻקְּדוּ.
תְּפֻקַּד. תְּפֻקְּדִי. תְּפֻקַּדְנָה.
והטור החמישי נקרא בנין הפעיל הנוסף[עריכה]
זה הבנין כֻלו נוסף. בעוברים נוסף בה"א בראש המלה נקודה בחירק, וביו"ד נחה בין עי"ן-הפֹעל ללמ"ד-הפֹעל בנסתרים – הִפְקִיד, הִשְׁמִיד, הִבְדִיל. וכן בנקבה – הִפְקִידָה, הִשְׁמִידָה, הִבְדִילָה, וקריאתם מלעיל. זולתי אלה שנמצאו מלרע – "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" (שמות כו, לג); "וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא ה, יב).[1]. וכן הרבים – הִפְקִידוּ, הִשְׁמִידוּ, הִבְדִילוּ, מלעיל כלם.
ובנמצאים ובמדברים בעדים נעדרה היו"ד הנחה – הִפְקַדְתִּי, הִשְׁמַדְתִּי, הִפְקַדְנוּ, הִפְקַדְתָּ, הִפְקַדְתֶּם, הִבְדַּלְתֶּם. ונקודם וקריאתם ביארנו בטור הראשון במלת פָּעַלְתָּ ופָעַלְתִּי ופְעַלְתֶּם ופָעַלְנוּ. וכן בהתחברם עם הכנויים, תעדר גם כן היו"ד הנחה, ותהיה עי"ן-הפֹעל נקודה בפתח – "אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ" (ש"א כט, ד) ; "וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ" (ירמיהו נא, לט); "וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם" (יחזקאל כט, טו). ובא עי"ן-הפֹעל נקודה בחירק כאשר בנסתרים – "וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַייָ" (ש"א א, כח). או בא לגזרת פָּעֵל, כמו "וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ" (שופטים יג, ו) כמו שכתבנו בטור הראשון.
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ אין להביא ראייה מן "וֶהֱבִיאָהּ", כי הה"א במפיק, לפיכך הוא מלרע, כדין כל מלה בכנוי ה"א הנסתרה.