ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/נב א
"וְחֵמַת מַיִם" (בראשית כא, יד) – שהיה בו מים; וכן "וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן" (ש"א א, כד) – ונבל אחד יין; "סְאָה סֹלֶת" (מ"ב ז, א); "וְסַל מַצּוֹת" (במדבר ו, טו). וזה הסמיכות שסומכין הכלי אל מה שיש בו הוא הרבה בלשון. "וַייָ אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ" (ירמיהו כ, יא) – נתן אותי; "לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה" (ישעיהו א, יג) – נשוֹא און עם עצרה; "חֲזַק לַמִּלְחָמָה יַכְשִׁילְךָ הָאֱלֹהִים" (דה"ב כה, ח) – פן יכשילך; "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב" (משלי יג, א) – יקח מוסר אב; "עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ" (מ"א ב, כו) – איש ענתות; "דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (בראשית טו, ב) – איש דמשק; "תּוֹעֵבָה יִבְחַר בָּכֶם" (ישעיהו מא, כד) – איש תועבה; "שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ" (מ"א ה, כח) – איש בביתו; "עִמּוֹ הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם" (יהושע יג, ח), פירושו: עם חצי שבט מנשה האחד שזכר (פסוק ז). ולפי שזכר לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, סמך ולא זכר חצי האחר, ואמרו עמו כאלו זכרו. "הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה" (תהלים קמב, ה) – כמו הבט ימין ושמאל, כי מהאחד יובן האחר, והרי הוא כאלו זכרו; "וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה" (איוב א, כא) – אל המקום הידוע, והוא הקבר; "וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם" (קהלת ג, יז) – במקום הידוע, והוא מקום המשפט ליום הדין; "וַתְּכַל דָּוִד" (ש"ב יג, לט) – נפש דוד; "וַתָּחָס עָלֶיךָ" (ש"א כד, י) – ותחס נפשי, או עיני; "וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ" (במדבר ו, ט) – שער ראש נזרו; "וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה" (ירמיהו יח, טו) – לעזוב שבילי עולם, ללכת נתיבות דרך לא סלולה; וכן "וַיַּכְשִׁלוּם" חסר המכשילים, והם נביאי השקר; "נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת, שֹׂנֵא בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים" (משלי כח, טז), פירושו: נגיד חסר תבונות ורב מעשקות ימות במהרה, אבל נגיד שונא בצע יאריך ימים; וכן "וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה" (מ"ב ח, טז), פירושו ומת יהושפט; "וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף" (בראשית מח, א) – האומר; "וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב" (בראשית מח, ב) – המגיד; "כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַייָ" (ויקרא ז, כה) – הכהן המקריב; "אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים" (עמוס ו, יב) – החורש; "כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר" (ירמיהו יט, יא) – כאשר ישבור איש; "וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים" (רות ג, טו) – שש מדות שעורים; "מִי לַייָ אֵלָי" (שמות לב, כו) – יבא אלי; "כִּי בַייָ נִשְׁבַּעְתִּי כִּי אֵינְךָ יוֹצֵא אִם יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה" (ש"ב יט, ח) – כי אם אינך יוצא;