ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לא ב
טרם המעשה. כי אם תאמר רְאוּבֵן שָׁמַר, קודם עלה בלבו לִשְׁמוֹר, ואחר כך שמר, וכן אם תאמר רְאוּבֵן שׁוֹמֵר, קודם עלה בלבו לשמור, ועתה הוא שומר. וכן אם תאמר רְאוּבֵן יִשְׁמוֹר, קודם יעלה בלבו לשמור, ואחר כך ישמור.
ובא פעמים במקום המחשבה והמעשה, כמו "לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה" (שמות כא, יד) – וכן עשה שהרגו; "תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות כא, יד) – ויָמוּת; "לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב" (בראשית לד, ז) – ושכב; "לְבִקְעָם אֵלָיו" (דה"ב לב, א) – ובקעם; "כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת" (ויקרא כא, ט) – וזנתה; "לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (ש"א כט, יא) – והלך ושב; והדומים להם.
ויבא במקום העוברים והבינונים והעתידים. כמו "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), כאלו אמר רָצוּ וְשָׁבוּ או רָצִים וְשָׁבִים, ועם המקור רָצוּ – "רָצוֹא", ושָׁבוּ – "שׁוֹב". "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר" (בראשית ח, ה), כאילו אמר הָיוּ הוֹלְכִים הָלוֹךְ וחוֹסְרִים חָסוֹר. "יָלְדָה וְעָזוֹב" (ירמיהו יד, ה), כאלו אמר ילדה וְעָזְבָה. "וְאֶתְכֶם הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ" (יחזקאל יא, ז), כאלו אמר אוֹצִיא, כלומר זה גזרתי להוציא אתכם מתוכה. "בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי הוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (ש"ב ג, יח), כאלו אמר אוֹשִׁיעַ, כלומר אמרתי להושיע. "וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם" (צפניה ג, כ), כאלו אמר וּבָעֵת הַהִיא אֲקַבֵּץ אֶתְכֶם. "אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה" (במדבר ל, ג) כמו יִשָּׁבַע שְׁבֻעָה, כמו שאמר "כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַייָ" (במדבר ל, ג). "קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי" (תהלים עז, ב) כאלו אמר וְיַאֲזִין אֵלָי.
ובמקום הצווי ברוב. כמו "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשוֹ" (שמות כ, ח), "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (דברים ה, יב), "הָלֹךְ וְקָרָאתָ" (ירמיהו ב, ב), "הָלוֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק" (ירמיהו יט, א).
והוא כדמות השם לפיכך יתערב עם כל הפעלים אף על פי שאינו מתכונת בנינו, כמו "טָרֹף טֹרַף" (בראשית לז, לג); "אִם טָרֹף יִטָּרֵף" (שמות כב, יב); "עָרוֹם יַעְרִם" (ש"א כג, כב); "קַטֵּר יַקְטִירוּן" (ש"א ב, טז); "מוֹט הִתְמוֹטְטָה" (ישעיהו כד, יט); "פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה" (שם); "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה" (שם); "כָּשׁוֹל יִכָּשֵלוּ" (ישעיהו מ, ל); "סָקוֹל יִסָּקֵל" (שמות יט, יג); "לוּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל" (איוב ו, ב); "הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ" (מ"ב ג, כג); "וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה" (ויקרא יט, כ); "וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ" (יחזקאל טז, ד).
וברוב יבוא המקור קודם הפועל כי הוא קדם לו