ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/יז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד" (מלאכי ב, טו) – "מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו" (מלאכי ב, י); "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ" (קהלת י, יא) – "כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ" (משלי כג, לב); "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר" (קהלת ה, ד) – "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר" (במדבר כא, ב).

ואשר למ"דיהם גרונית יהא פתח לעולם להקל, כמו "יִשְׁמַע" "יִשְׁלַח" "יִגְבַּהּ" ודומיהם. וגם אשר ע"יניהם גרונית יהיו פתח ברוב, ויבואו מהם בחולם, כמו "וּמָה אֶזְעֹם" (במדבר כג, ח), "וְיִנְהֹם עָלָיו" (ישעיהו ה, ל).

ואשר הם בפתח, אם בהפסק, העי"ן בקמץ. וכן בשלשלת – כי יש לה משפט הפסק – "וַיִּשְׁחָ֓ט׀ וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ" (ויקרא ח, כג). ובאו מהם בהפסק בפתח[1] – "אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַֽל־תֶּחֱרַֽשׁ" (תהלים קט, א); "וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל" (בראשית ג, ו). וכן כל "וַיֹּאמַר" "וַיֹּאכַל", פתח באתנח וסוף-פסוק[2], וכל "וַיֵּלַך" וכל "וַיֵּרַד". "רָאִיתָה יְיָ אַֽל־תֶּחֱרַ֑שׁ" (תהלים לה, כב); "וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ" (שמות טז, כ); וכן "תַּחַת דָּוִיד אָבִיו וַיַּצְלַ֑ח" (דה"א כט, כג).

וגם באו מהם קמוצים זולתי הפסק – "אִם־אֶ֭צְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי" (איוב ט, כ); "הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע֙" (יחזקאל ג, כז); "הִקְשַׁבְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙" (ירמיהו ח, ו); "וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָ֗ע" (ישעיהו ו, י); "אוֹ בֵן יִגָּ֖ח" (שמות כא, לא); "וַייָ מִצִּיּוֹן יִשְׁאָ֗ג" (יואל ד, טז); "שָׁאֹג יִשְׁאָג֙" (ירמיהו כה, ל); "וְאִם־לֹ֨א יִגְאַָ֜ל הַגִּידָה לִּי" (רות ד, ד); "כִּי תְאֵנָה לֹֽא־תִפְרָ֗ח" (חבקוק ג, יז); "וַתֶּחֱנַָ֖ף אֶת הָאָרֶץ" (ירמיהו ג, ט) "אֵי זֶה יִכְשָׁר֙" (קהלת יא, ו); "כַּמָּה נֵר רְשָׁעִים יִדְעָ֗ךְ" (איוב כא, יז); "בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּ֗ע" (ויקרא יב, ד); "וַיִּישָׁ֕ן וַיַּחֲלֹם" (בראשית מא, ה); "הֲיִצְלָ֤ח הֲיִמָּלֵט" (יחזקאל יז, טו); "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּ֗שׁ" (ויקרא טז, ד); "שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּ֖ץ" (ישעיהו כז, י); "וַיִּקְרַָ֧ם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה" (יחזקאל לז, ח); "וַיִּשְׁחָ֗ט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם" (ויקרא ח, טו).

ויש זקפין קמוצין, כמו "וַיִּבְעָ֔ט" (דברים לב, טו); "יִרְאֶה יִשְׂבָּ֔ע" (ישעיהו נג, יא); "וְלֹא יִשְׂבָּ֔ע" (חבקוק ב, ה); "כָּמוֹנִי יִבְרָ֔ח" (נחמיה ו, יא); "עַד אֲשֶׁר אֵדַָ֔ע" (ש"א כב, ג); "נָקָם אֶקָּ֔ח" (ישעיהו מז, ג); "וְאֹתְךָ אֶקַָּ֔ח" (מ"א יא, לז); "בָּשְׁנָה אֶפְרַיִם יִקָּ֔ח" (הושע י, ו); "אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּ֔ח" (ש"א ח, יא); "וְתַרְבִּית לֹא לָקָ֔ח" (יחזקאל יח, יז); "בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח" (במדבר ג, מז); "וּמֵהֶם עוֹד תִּקָּח" (יחזקאל ה, ד); "כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָ֔ק" (ירמיהו כ, ח); "רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָ֔ע" (מ"א יא, יג); "עָלַיִךְ לֹא יִצְלָ֔ח" (ישעיהו נד, יז); "וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָ֔ח" (זכריה ו, יב); "לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָ֔ק" (ישעיהו טו, ה); "אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַָ֔ט" (ויקרא יז, ג); "אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָ֔ב" (ויקרא יח, יד); "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָ֔ע" (ויקרא כה, ד); "הֵן לֹא נִזְרָ֔ע" (ויקרא כה, כ);

נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]

  1. ^ א"א: כל בכל ספר פתוחים באס"ף על פי המסורת, וקראו להן פתחין דספרא.
  2. ^ א"א: ק"ל כי לא נמצא "וַיֹּאכַל" באס"ף רק זה לבדו, ואיך אומר וכן כל ויאכל, וצ"ע.