ספר יצירה ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ד · משנה ד| >>

לצפייה בספר יצירה המפורש ב-"Hebrew Books" לחצו כאן, או כאן, או כאן.

שבע כפולות בג"ד כפר"ת, חקק"ן חצב"ן צרפ"ן שקל"ן והמיר"ן וצר בהן ככבים בעול"ם וימים בשנ"ה ושערים בנפ"ש, ומהן חקק שבעה רקיעים ושבע ארצות ושבע שבתות, ולפיכך חיבב השביעי תחת השמים:

מפרשים

גר"א

מעלה כו'. ר"ל כמו בכל גשם יש ששה שטחים ונקודה הפנימית שנושאת הכל שממנה כולם יוצאים כן למשל בספי' ו"ק עד"א ו' ספירות כידוע כמ"ש לעיל בפרק א' ושכינה היכל הקדש באמצע שמקומה בין ת"ת ליסוד בין חג"ת לנה"י כמ"ש בה"ת נקודה דאמצעיתא דא אדם כגוונא דא ה' כליל תלת לעילא ותלת לתתא ע"ש ונקרא היכל כמ"ש בזוהר היכ"ל גימ' אדנ"י הקדש כי יסודה בחכמה שנקרא קדש הקדש בתוספת ה' ונק' קדושה בתוספת וא"ו כשתתמלא מכל ו' קצוות שהיא כוללת כולן והיא נקודה פנימית דסיהרא כמ"ש בתיקונים תי"ח והוא הכסא כמ"ש בתז"ח כרסיא תמן שכינתא ואדם עליו מלמעלה עד"א שכולל ו"ק וזהו נושא את כולם וכן ה' אחרונה שבשם היא שלימו דכל ו' צירופין של הו"י ח"י אתוון סובבים את ה' שלכן נקראת חי"ה וכן בכל התיקונים דלקמן במתני' ו' היא באמצע ונושאת את כולם:

אופן ב'
שבע כו' מעלה כו'. והוא יסוד בעולם הפנימיות שכולל הכל כמו ז' יסודות שבמשנה ב' יסודן חכמה כו' והן האבות ומהן נבראו ז' בעש"נ כמש"ל המליך אות ב' בחכמה כו' וצרפן זה בזה וצר בהן כו' וחכמה הוא האבות ומהן ע"י צירופן נוצרו כו' וכ"ה לקמן פ"ה במשנה א' יסודן שיחה כו' ובמשנה ב' שנים עשר גבולי אלכסון ובפ"ג אע"פ שלא ביאר הוא מבואר שהן ג' עומקים:

והוא נושא את כולם. כבר ביארתי שהוא אל"ף שבאמצע הוא"ו שש כפולות הן ב' ווי"ן והשביעית הוא האל"ף הנושאן, וכבר ביאר בס"א שמקור הוא"ו הוא האל"ף והוא הארץ בין ו"ק שלמעלה ולמטה בין ששה מזלות למעלה ולמטה ובו' קצוות שהן ששה ווי"ן הן ששה אלפי"ן והוא ו"ו א' נושא את כולם שהוא משלים למ"ח וב' ד' שבב' ההי"ן הן נש"ב ו"ק שמהן הוא"ו:

פרי יצחק

שבע כפולות בג"ד כפר"ת מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום וכו'. ר"ל מעלה ומטה הם נצח והוד כי ידוע שהם סוד שחקים רחים העליונים דטוחנים מן לצדיקים ב' ריחיים העליונה נצח ותחתונה הוד מזרח ת"ת מערב יסוד שבו מתערבים כל הכחות צפון גבורה ודרום חסד ובעל ספר יצירה מונה הו' קצוות ממטה למעלה לכן אמר צפון קודם דרום ומזרח ת"ת שהוא הפנים אמר קודם מערב יסוד שהוא אחור:

והיכל הקודש מכוון באמצע וכו'. ר"ל המלכות נוקבא דז"א שהיא היכל דז"א ביתו זו אשתו והיכל גי' שם אדני שבמלכות והיא נקראת בשם היכל הקודש בסוד בחכמה שהיא נקראת קודש יסד ארץ והיא מכוון באמצע כי מלכות מקום קומתה מב' שליש ת"ת ונה"י דז"א בסוד והארץ הדום רגלי:

והוא נושא את כולן. כי כל המשכת שפע העליונה מכל המדות נמשכין לה להשפיע בכל העולמות כולן: