ספר יצירה א יד
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק א · משנה יד
אלו עשר ספירות בלימה, אחת רוח אלקים חיים, שתים רוח מרוח, שלש מים מרוח, ארבע אש ממים, ושש קצוות רום מעלה ותחת מזרח ומערב וצפון ודרום:
מפרשים
גר"א
אלו עשר ספירות כו'. [אחת, ל"ג] וכל זה הוא בז"א אבל נוקבא דז"א כוללת כל הספירות ג"כ ע"ס והיא מתחלת משליש השני של תפארת דז"א כידוע, וכן באדם שאשתו נכלל בו בה ג"כ ע"ס. ובשם היא ה"א אחרונה שבשם. ובעולמות היא עשיה. ובשנה היא גלגל לבנה שכוכב נוגה הוא כולל נו"ה שהן תרי פלגי דגופא כידוע ולכן פעמים הוא כוכב השחר ופעמים הוא כוכב הערב וכן כוכב שהוא יסוד שהוא מכריע פעמים הוא בבקר ופעמים הוא בערב והוא ידוע. ובעולם הוא הארץ ועשר ספירות שלה רוח ורוח מרוח הוא שני חלקים התחתונים מן האויר כנ"ל שהתחלתה בשליש השני שבת"ת. ולכן האויר נחלק לשלשה אוירים כידוע, ושם הוא וילון והוא הפרגוד הנ"ל והוא משמש לה ג"כ שהוא ראשיתה והמים שעל הארץ הוא חכמה שלה, ובארץ ז' ארצות העליונה היא תבל ובה ג"ע מקום הצדיקים והוא בסוד הבינה עוה"ב ותחתיה אש מקור הגיהנם שעל הארקא דמינה דינין מתערין ותחתיה שש ארצות נגד ו"ק ורגליה יורדות כו' שהן ד' קליפין תהום שבהם טיט ורפש. ותהו ובהו וחשך שהן מדרגות מלמטה למעלה וכ"ז הוא בסוד מלכות דעשייה אבל בע"ס דעשייה וילון עם כל שתחתיו הוא מלכות וע"כ אינו משמש כלום דל"ל מגרמיה כלום אלא נכנס וכו' בסוד ותקם בעוד לילה וכו'. והרקיע עם כל הגלגלים הוא יסוד דעשיה כי הרקיע הוא בסוד יסוד כידוע והוא דעת של המל' כי כל יסוד שלמעלה הוא דעת שלמטה כו'. שחקים הוא נו"ה שהן שוחקות מן לצדיקים כי הן מבשלות הזרע לצדיק וצדק. זבול הוא ת"ת כידוע והארץ בכללה שהוא מרוח אלהים כו' עד סוף כל דרגין הוא נוקבא דעשייה והתחלתה האור שמגיע עד זבול כמ"ש שמש ירח עמד זבולה והוא בת"ת. מכון הוא גבורה שבו אוצרות שלג ואוצרות כו' ודוד בקש והורידן לארץ כי כל מאני זיינין דיליה בידה מסירין והוא לדון העולם במדה"ד הרפה. מעון הוא חסד שבו כתות כו' שנאמר יומם יצוה כו', וחשיב מכון למעלה ממעון שהוא בעשייה ששם בסוד הדינין וכן ארקא ששם הגיהנם אחר תבל. ערבות היא בינה שבו צדק כו' חשיב עשרה דברים כנגד ע"ס הכלולים בה כנ"ל ושם אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלה"ש וכסה"כ כנ"ל ד' אש כו' וחקק כו'. מלך אל חי וקיים הוא חכמה כידוע. חושך ענן וערפל מקיפין הוא הכתר בסוד ג' רישין שהן אין מתלבשין והן מקיפין גולגלתא ומ"ס וקד"א. וכן הוא בז' היכלין דבריאה ומדורין דיצירה והן ידועין בכתבי מהרח"ו רק הראשונים כתבו שלבנת הספיר הוא מלכות ועצם השמים יסוד וכנגדו הוא כוכב החמה שהוא ספרא דחמה ולכן נקרא עצם השמים. ונוגה הוא נו"ה וכנגדו כוכב נוגה: