ספר הפרדס (רש"י)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר המיוחס לרש"י.

ספר הפרדס (באתר 'כתבים עבריים')

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ימי השבת למועדים[עריכה]

ימי השבת (כלומר השבוע) למועדים:

לעולם לא [זב״ד פור], לא בדו פסח ולא גה״ז עצרת
ולא אד״ו ראש השנה וסוכה.
וסימנן ופסוקין שיצאו מהם:
אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם:

ניסויו המבוקר של גדעון:
וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן אֶל הָאֱלֹהִים: אִם יֶשְׁךָ מוֹשִׁיעַ בְּיָדִי אֶת יִשְׂרָאֵל - כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ? הִנֵּה אָנֹכִי מַצִּיג אֶת גִּזַּת הַצֶּמֶר בַּגֹּרֶן: אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב - וְיָדַעְתִּי כִּי תוֹשִׁיעַ בְּיָדִי אֶת יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיְהִי כֵן: וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת, וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה, וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם! וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן אֶל הָאֱלֹהִים: אַל יִחַר אַפְּךָ בִּי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם: אֲנַסֶּה נָּא, רַק הַפַּעַם, בַּגִּזָּה: יְהִי נָא חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל כָּל הָאָרֶץ יִהְיֶה טָּל. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים כֵּן, בַּלַּיְלָה הַהוּא: וַיְהִי חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל כָּל הָאָרֶץ הָיָה טָל. {פ} (תפילת גדעון, ספר שופטים)

לא גה״ז עצרת: ויהי חורב על הגזה לבדה. (תפילת גדעון, ספר שופטים) (בפסוק כתוב 'אל הגזה' ולא 'על הגזה')
לא אד״ו ראש השנה [וסימנם]: ואצוה אותם אל אדו הראש... (ספר עזרא)
לא אג״ו יום הכיפורים, וסימן: אגורה באהלך עולמים יום כיפור הוא יום שכולו תפילה ובעבר התכנסות במשכן ובמקדש (מזמור על נגינת לדוד)
לא זב״ד פור וסימניך: זבדני אלהים אותי זבד טוב ט"ו וגם פור - הוא פוריות רמז לדבריה של לאה. (פרשת ויצא)
לעולם שני של פסח - ראשון לעצרת חג השבועות,
שני לעצרת - ראשון לראש השנה וסוכה, - כי לעולם יום ראש השנה הוא יום סוכה.
וסימנם: א״ת ב״ש ג״ר ד״ק ה״ץ.
יום ראשון של פסח יום תשעה באב - הרי א״ת משחק מלים עם "הרי את מקודשת..."
שני של פסח ראשון לשבועות - הרי ב׳׳ש,
שלישי של פסח ראשון לראש השנה - הרי ג״ר,
רביעי לפסח אחרית סוכה בחו"ל 'שמחת תורה' - הרי ד״ק, שמנהגינו לומר 'קבצינו' קבצינו מן הגויים, פסוקים הנאמרים עם פתיחת הארון והמתחילים: 'אתה הָראֵית לדעת',
חמישי לפסח הוא צום כיפור וצום גדליה - הרי ה״ץ

ראשון לפסח הוא יום תשעה באב, וסימן: הִשְׂבִּיעֳנִי בַּמְרוֹרִים הפסוק במגילת אֵיכה משמעותו: האכיל אותי עלים מרים מצמח המרור - בו ביום באותו היום של אכילת המרור (שהוא פסח): הִרְוַנִי לַעֲנָה השקה אותי לרוויה ממשקה מצמח הלענה - הַמַּר..


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.