ספר הפליאה/צט
ד"ה לאו"ר תמלאהו למ"ד אל"ף ו"ו[עריכה]
לאו"ר תמלאהו למ"ד אל"ף ו"ו רי"ש ראה והבן שהא"ם היא הבינה כלולה בלאור, הלא תראה מילוי לאו"ר במ"ק עולה א"ם, יום הוא יסוד ונקרא גם הוא אדם שכן פני יום עולה אדם שפני יום הוא טה"ל, ובעבור שיש לו דין יותר מת"ת ע"כ עולה דם ובהיותו עם הת"ת הוא נשמתו א' זהו תתן אמת ליעקב נקרא גם הוא אדם. ולחשך תחליפהו בא"ת ב"ש פכ"ס ב"ל עולה בגימ' יעקוב ע"ה. ולחשך בגימ' שמיטה מלמד שעתה הוא שמיטת הפח"ד מלמד שישלים החושך הוא הפחד עם יעקב הוא ת"ת. ויפלו למעלה כל הנאחזים ממנו שבזה השמטה יתגבר יעקב ויפלו אויביו למטה עד הארץ. קרא בגימ' אש שמן. האש הוא הפחד נמשך הלילה. לילה, פני לילה הם כטכ"ד עולים גן היא כ"י הנקרא גן, גן נעול אחותי כלה. והיא הנקראת לילה שעקר ממשלתה בלילה, ומלת גן בגימ' יהו"ה כ"ז שר"ל יהוה תורה שבכתב אשר בו כ"ז אותיות מחוברים ומדוייקים ומבוארים מג"ן תורה שבע"פ. נעול במ"ק עולה אהיה. אחותי מלשון מנין ר"ל אחת שלי, ואחת במ"ק אחד, ר"ל היא המייחדת יחודו של הקב"ה, ועמה היחוד. כלה בגימ' הים שכל הנחלים הולכים אל הים, וגם הבינה נקראת הים וחשבון הי"ם ה"ן, הן לה' השמים, ויקרא נפתח הו' בפתח לקבל מן הי' חכמת אלהים וניקוד הי' בחירק חר"ק ר"ת חסד רחמים קול, הרמז קול ה' חוצב להבות אש. הוא מדת הגבורה והנה החירק מוליד שתיים כאלה ונקרא ציר"י, והם כדמות שלשה מיני אצילות והכל א' ואלה הנקודות רומזים הא' לכתר עליון והב' לגדולה וגבורה. וראה והבן חירק הבא אחריו צירי הג' נקודות נעשים סגו"ל להורות על מציאות אחר שאינו ממין זה והוא אצילות ג' כתרים הנעלמים אך חירק הם שלש כתרים (הנעלמים) חס"ד ורחמי"ם וגבורה הנקראים קול גדול, באותה הנקודה עצמה נאצלת בת הקנאה מאין נבכת"י ממין] המאציל אותה וגם היא נקראת על שם פעולתה. חר"ק ר"ת חרד"ה רעד"ה קנא"ה, וננקד הי' ויקרא בחירק להריק לשני הנקודות המוליד הם גדולה וגבורה, והק' בשב"א להורות שהמעור עולה אל הק' הוא הבינה לקבל שפע ולכן הר' שהיא בבינה בקמ"ץ שהוא ר"ת "קרבת "מלך "צדק, קמץ מלשון וקמץ הכהן מלא קומצו שפע מן האצילות קמוץ סגול, וסגול פי' וסגור שהוא זרע השלום. אלהים א' בסגו"ל הוא כח נאצל מאצילות יסוד ושמו נקודות סגול שלוש [בכת"י סגל שלש] ונקרא כן על שם ג' סגולות כדמות שלש נקודות רוחניות שמיחדים לו שלום. וחמדת ימים זהו סגול ג', ושם הכח הזה שח"י ח"י א"ל. ור"ל שלום חי העולמים חמדת ימים. והנה המעור ממהר ודוחה הסגול. להעלותם בחולם הוא חולם הל' זהו חטף סגול בא' אלהים וחולם בל'. אלהים הה' בחירק הוא הבינה והי' שבין ה' למ' נעלם, הוא חכמת אלהים. וכולם מקבצם המ' של אלהים שהמ' רומז לת"ת. ולפעמים בכ"י: