ספר ברוך ב/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א[עריכה]

ויקם ה' את דברו אשר דיבר עלינו ועל שופטינו ועל מלכינו ושרינו ועל כל בית ישראל ויהודה.

ב[עריכה]

ויבא עלינו רעה גדולה להיעשות בירושלים כאשר לא נעשתה תחת כל השמים ככתוב בתורת משה.

ג[עריכה]

אשר איש בשר בנו ובשר בתו יאכלו.

ד[עריכה]

ויתנם ביד כל הממלכות אשר סביבותיהם ולשמה ולחרפה בכל הגויים אשר הפיצם בם מסביב.

ה[עריכה]

והיינו רק למטה ולא למעלה כי חטאנו לה' ולא הקשבנו לקולו.

ו[עריכה]

לה' אלוהינו הצדקה ולנו ולאבותינו בושת הפנים כיום הזה.

ז[עריכה]

כי העיד בנו ה' אלוהינו כי תבאנו כל הרעות האלה.

ח[עריכה]

ואנחנו לא חילינו את פני ה' לשוב ממחשבות לבנו הרע.

ט[עריכה]

וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' בכל מעשיו אשר שם לפנינו.

י[עריכה]

כי בקולו לא שמענו ללכת במצוותיו אשר נתן לנו.

יא[עריכה]

ועתה ה' אלוהי ישראל אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה באותות ובמופתים בכוח גדול ובזרוע נטויה ותעש לך שם כיום הזה.

יב[עריכה]

חטאנו העווינו והרשענו ומרדנו בפיקודיך הישרים.

יג[עריכה]

הסר נא חמתך מעלינו כי נשארנו מעט מהרבה ודלונו מאוד בין הגויים אשר פיזרתנו בם.

יד[עריכה]

שמע ה' תפילתנו ותחנונינו והושיענו למען שמך ותננו לחן בעיני שובינו.

‏טו[עריכה]

למען ידעו כל הארץ כי אתה ה' אלוהינו וכי שמך נקרא על ישראל ועל זרעו.

טז[עריכה]

השקיפה ה' ממעון קודשך עלינו והט נא אוזנך ושמע.

יז[עריכה]

פקח עיניך וראה כי לא מתים יורדי דומה אשר נאסף רוחם יהללוך ויתנו צדקותיך.

יח[עריכה]

כי אם נפש מרה וקדורנית על צרתה עיניים כלות ונפש רעבה המה יספרו כבודך וצדקתך ה'.

יט[עריכה]

כי לא על צדקותנו וצדקת אבותינו ומלכינו בטחנו ומפילים תחנונינו לפניך.

כ[עריכה]

כי שפכת כל אפך וחמתך עלינו כאשר דיברת על ידי עבדיך הנביאים לאמור.

כא[עריכה]

כה אמר ה' הביאו את צוואריכם בעול מלך בבל ושבו בארץ אשר נתתי לאבותיכם.

כב[עריכה]

ואם לא תשמעו בקול ה' לעבוד למלך בבל כלה אני עושה בערי יהודה ובחוצות ירושלים.

כג[עריכה]

והשבתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה כל הארץ מאין יושב.

כד[עריכה]

ויען לא שמענו לקולך להיכנע מפני מלך בבל הקימות את דבריך ביד עבדיך הנביאים להוציא את עצמות מלכינו ואת עצמות אבותינו ממקומם.

כה[עריכה]

ועתה הנם מושלכים יומם לחורב ולקרח בלילה כי מתו בתחלואים רעים ברעב ובחרב ובשביה.

כו[עריכה]

ואת ביתך אשר נקרא שמך עליו החרבת כיום הזה בחטאות בית ישראל ויהודה.

כז[עריכה]

ובכל זאת עשית עמנו ה' אלוהינו כרוב רחמיך וכגודל חסדך.

כח[עריכה]

כאשר אמרת על ידי משה עבדך ביום אשר ציווית אותו לכתוב תורתך לפני בני ישראל לאמור.

כט[עריכה]

אם לא ישמעו לי ונשאר הגוי הגדול הזה מתי מספר בין העמים אשר אפיצם שמה.

ל[עריכה]

כי ידעתי כי לא ישמעו לי כי עם קשה עורף הוא ושבו בלבם בארץ שבים.

לא[עריכה]

וידעו כי אני ה' אלוהיהם.

לב[עריכה]

ונתתי להם לב לדעת ואוזניים לשמוע וישבחוני בארץ שבים ויזכרו בשמי.

לג[עריכה]

ושבו מקשה ערפם וממעלליהם הרעים כי יזכרו קורות אבותם אשר חטאו לי.

לד[עריכה]

והשיבותים אל הארץ אשר נשבעתי לאבותם לאברהם ליצחק וליעקב וימשלו בה והרביתים ולא ימעטו.

לה[עריכה]

והקימותי להם ברית עולם להיות להם לאלוהים והם יהיו לי לעם ולא אתוש עוד את עמי ישראל מן הארץ אשר נתתי להם.