ספרי על דברים יג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק י"ג • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ג, ט"ז:

הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃


הכה תכה. מנין [שאם] לא יכלת להמיתו במיתה האמורה בו, המיתו באחת מכל מיתות האמורות בתורה, בין חמורות בין קלות - ת"ל הכה תכה.

[ו]מנין שלא ירד ויצא - ת"ל הכה תכה.

את יושבי העיר (הזאת) [ההיא]. ולא יושבי עיר אחרת.

מכאן אמרו (סנהדרין קיא), "החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה והודחה עמהם, אם נשתהה שם שלשים יום - הרי היא בסייף וממונם אבד; פחות מכאן, הם בסקילה וממונם פלט".

החרם אותה. פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.

ואת כל אשר בה. לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. מכאן אמרו, נכסי צדיקים שבתוכה אבודים, ושבחוצה לה (פלוטים) [פליטים]; ושל רשעים - בין (מתוכה) [בתוכה] ובין בחוצה לה אבודים.

ואת בהמתה. ולא בהמת הקדש.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים יג טז - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-13-16