סמ"ע על חושן משפט שנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

כגון הגונב כיס בשבת כו':    בסי' ש"ן כתב הטור עוד ענין אחר דפטור אף מקרן משום דקם ליה בדרבה מיני' והוא כגון שהית' בהמה שאולה או שכורה בידו וטבחה בשבת לשם גניבה דחיוב גניבה ואיסור שבת באים כא' ועפ"ר:

ולא הגביהו ברשות הבעלים:    דאלו הגביהו הגנב קנאה דהגבה' קונה בכ"מ וכדמסי' המחב':

אלא הי' מגררו ומוציאו כו':    ל' הטו' ע"פ הגמ' כן הוא והי' מגררו ומוציאו מרשו' בעלי' לר"ה וחיבר ידו למפתן הבית תוך ג' סמוך לארץ והפילו לתוכו שאיסו' גניב' ואיסו' שבת באין כא' כו' וה"ט משו' דאם לא הוציאו מרשות בעלים לר"ה לא הי' כאן חיוב מית' דהוצא' שבת ואלו לא חיבר ידו למפתן הבית לא הי' כאן חיוב ממון דגניב' דהמושך מרשות בעלי' לרשות הרבי' ולא הגבהו לא קנאה במשיכה דמשיכ' אינו קונ' כ"א בסימט' או בחצר של שניהן או ברשותו וכמ"ש הטור והמחבר בסי' קצ"ז לכך צ"ל שמשכו מרשות בעלים וגררו והפילו מיד כשיצא מן הבית לתוך ידו דידו הוה כרשותו וקנאו לו וג"כ הוה כר"ה כיון שהוא בר"ה נמצא דאיסור גניבה ואיסור שבת באים כא' ומ"ש שחיבר ידו לתוך ג' ה"ה כשהי' מונחת על הארץ בר"ה ולמעלה ממנה רק שלא יהא גבוה מן הארץ ג"ט דאלו הי' גבוה ג"ט נמצא קודם שבא הכיס לידו היה צריך להגביהו תחלה ג"ט מהארץ בעודו ברשות בעלים כדי להניחו לידו ואז קנאה מיד בהגבהה קודם ביאת איסור שבת שאינו חל עליו עד שהוציאו מרשות בעלים והניחו לידו שהוא בר"ה והא דאמרו דחיבר ידו להמפתן כו' ה"ה אם ידו רחוק קצת מהמפתן דאף דאיסו' שבת הי' בא תחלה כיון שהיא תוך ג' וכלבוד דמי מ"מ כשבא הכיס אח"כ לידו כבר חיוב מיתה עליו וקם ליה בדרבה מיני' אלא שיש בזה פלוגת' כמ"ש מור"ם מ"ז בהג"ה משא"כ כשחיבר ידו להמפתן דבאין החיובים כא' דפטור לכ"ע ועפ"ר ודוק:

אבל אם אבדו אח"כ חייב:    כצ"ל דכל שלא בא עליו חיוב מיתה וחיוב תשלומין יחד חייב וכאן נמי כל זמן שהכיס עם המעו' הוא בעין ברשותו דמריה קאי ולא חל עליו חיוב ממון עד שעת תבירה ואתביר' לאו חיוב מיתה הוא:

בכל ענין פטור מלשלם:    טעמייהו דמיד שהוציא הכיס חייב מיתה ולא פקע מיניה האיסור ותו לא חל עליו חיוב ממון כיון דהוא חייב מיתה דקלב"מ:

וכן כל כיוצא בזה:    בטור כ' כגון הבא במחתרת כו' ע"ש: