סונטת השטן (אפולוניוס פון מלטיץ)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סונטת השטן
מאת אפולוניוס פון מלטיץ/תרגום: יצחק הירשברג

באיטליה, שם נולד,

במקום שמי הטוהר,

עולם צלילים קים לעד,

מלא פאר וזוהר.


יוצרים גדולים, פאר עולם

ככוכבי רקיע,

זר דפנים עוטר ראשם,

גודלם לכל יודיע.


אך על גבול פירנו שם

רכש לו העטרת

טרטיני, איש מורם מעם,

אך לו יקר תפארת.


נפש האמן נישאת,

לא תלאה, תנוח,

אל נבלו נפשו יוצאת,

תדאה על כנפי רוח.


על הקשת יצוה,

והיא תחליק, תנוע

ובכוח פלא זה

מיתר קסמים יזוע.


אך כל צליליו של היוצר

רוחו עוד לא הרגיעו,

כי יצר לב אמן סוער

אותו עוד לא הביעו.


לשיר חפץ על ששונו,

נפשו עת התענגה,

על דמעותיו, ביגונו

נפשו עת התמוגגה.


היוצר על סף טירוף

איבד תקוה וסבר,

מחלת נפש, מחלת גוף

קרבה נפשו לקבר.


עת שכב הוזה בחום,

קול אליו הגיע,

ולפתע בחלום

השטן הופיע.


הציץ בנפש היוצר,

עינו נפשו הרעישה,

בנפשו קול התעורר,

ביטא אשר הרגישה.


געגועיו של היוצר

בצלילים נהרו,

חלומות של לב סוער,

דמעות אשר ניגרו.


"מהיום תיטיב נגן

כאשר ידעתי אני",

לחש על אוזן המסכן -

"אך אם עבדתני".


את שמחתו של האמן

נפשו לא תכילנה.

ידו תתפוש יד השטן

וחרש ילחצנה.


בכינורו בחום יאחז

את אש לבו ירגיע,

את רגש לבבו העז

במנגינות יביע.


וראה זה פלא, היוצר,

תוך דמעות עיניהו,

את געגועיו של לב סוער

יעלה מתוך חזהו.


בנגנו הופך לחום

כל אשר יביע,

כל השוכן בלב לו דום,

ערגת לבו ירגיע.


ומנגן בלי הרף כה,

ותקוף קדחת,

יחזה גם שם גם פה

דמויות בנות השחת.


וניגונו עוד לא נפסק

כוכבי רום עת נגהו,

אך מקדחת כבר שותק,

כוחו כבר עזבהו.


פתע כל מיתר ניתק

בידי רוחות צלמות,

פתיל חיי יוצר נפסק,

נקפד בידי המות.


היוצר שנתו ינום -

אגדה סיפרה.

יצירתו לעד תקום,

מאז שמו פארה.

הזכויות על תרגום השיר שייכות לשלומית קדם כיורשת המתרגם.