נתיבות המשפט/חידושים/רסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הרי אלו קונים:    ואפי' אינו משתמר:

או שעומדין שניהם:    ע"ב:

חצירו של אדם ואם בא לחצירו קודם יאוש הוי כיאיש של"מ ולא קנה (ש"ך) ועיין ביאורים סי' רס"ב:

בחצר המשתמר וא"צ שיאמר זכתה לי שדי לכ"ע דהא קונה אפי' של"מ:

אלא ביודע במציאה:    ע"ב מ"ש בדין זה ובדין זה שוין ידו לחצירו דאף ידו אינה קונה בכה"ג:

שאינו מציאה גמורה:    פי' כיון שיש בו חסרון מעות:

אם כבר נפסק והש"ך חולק וס"ל דכשאירע שני המעשים באיש אחד אע"פ שנפסק הדין אומרין ממ"נ על הנכסי' אפי' לא נפסק הדין:

ואמר זכתה לי שדי:    ולפי הי"א דסעיף שלפני זה גם כאן א"צ שיאמר מיהו בנ"י כתב דבצבי שבור צריך שיאמר זכתה לי שדי כיון שצריך לרוץ אחריו ובשאר מציאות א"צ:

הואיל ואחר הקנה דעת האחרת מקנה דאלים קנייתו וכ"ה במפקיר שזרקו לחצר חבירו הוי כדעת אחרת מקנה: