נועם אלימלך/הקדמת ויקיטקסט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמה קצרה למהדורה שלפנינו

בס"ד.

הספר "נועם אלימלך" נחשב כידוע לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, וזכה למהדורות רבות, וסגולות ומעלות שונות נקשרו בספר קדוש זה.

כבר נכתב הרבה מאד על המחבר ועל הספר. הספר אף זכה בשנים האחרונות לכמה מהדורות מאירות עיניים, מבחינת איכות ההדפסה והוספת מקורות וכדומה, ובכל זאת יש לדעתינו ייחודיות למהדורה זו, שאינה קשורה למראי מקומות וכדומה, ועל כך בלבד נתמקד כאן.

הספר נודע מאז ומעולם כ"ספר החתום", שהנסתר שבו רב על הגלוי, והוא נחשב לספר קשה במיוחד לקריאה, וקוראיו עוסקים בו בעיקר משום שיש בו לשונות המלהיבות ומעוררות לאהבה ויראה ושאר מעלות ומידות טובות, ומשום המקובל שקדושה מיתוספת לכל העוסקים בו אף שאין מבינים את דבריו.

יש לציין שאין המדובר רק על עומק המושג, ששרשי דבריו נעוצים בתורת הסוד, ושקשה להבין את עומק הדברים ומה משמעותם המעשית וכדומה. מבחינה זו ספר זה אינו היחיד ואינו שונה בהרבה מרוב ספרי החסידות הגדולים. הקושי הוא ברמת הקריאה הבסיסית והפשוטה של הספר. המבנה התחבירי של הספר אינו מובן לקוראי זמנינו. למשל, קשה להבין אם משפט מסויים מתייחס לקטע האחרון או חוזר לדברים שלפניו, וכן על זו הדרך. כל מי שניסה לקרוא בספר הקדוש הזה יודע על מה מדובר. יש לשער שזה בעיקר משום שהכותב ניסה לשמור על הניחוח של הדברים כפי שנאמרו בעל פה. ישנה תורה שבעל פה היא מובנת מצוין, בעזרת הטעמות קוליות, הפסקות בקריאה וכדומה, וכשהיא נכתבת בלא להיתרגם לבחינה של תורה שבכתב, היא דורשת מאמץ מיוחד של הקורא. לא בכדי נאמר 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן'.

המפתח להבנת המבנה של הספר, הוא בקריאה נכונה שלו. הוא בנוי בצורה דומה למדרש. דרכו להביא פסוק או מאמר חז"ל, ואז לשוב ולדרוש אותו, תוך כדי שהוא מעתיק מילה או יותר ומבארם על פי דרכו, שוב מעתיק משפט נוסף ומבארו, והדברים אינם ברורים לקורא שלא רגיל בכך, ואף לאחר שמתרגלים ומודעים לכך, עדיין קשה מאד לשים לב שבעצם הוא שוב מצטט מילת מפתח, ודין גרמא לרוב אי ההבנות בקריאת הספר. גם מבנה המשפטים עצמם, בנוי בצורה ייחודית יותר לדרשה שבעל פה, ודרוש פיסוק מיוחד בשימת לב לנושא זה.

במהדורה מיוחדת זו שלפנינו, לא נכנסנו לתחום של הבאת המקורות או השוואות לדברי רבינו במקומות אחרים וכדומה, דברים שאולי נעשו כבר על ידי אחרים במהדורות שונות, אלא שמנו דגש על קיטוע ופיסוק הספר בהתאם לכלל הבסיסי הזה. הפסוק המרכזי או המאמר המרכזי, מודגשים בפונט מיוחד, ואז בכל פעם שהמילה שבה ומצוטטת לצורך מדרשה, היא נדפסת באותו הפונט.

היה צורך להוסיף חלוקה לקטעים רבים יותר מאשר במקור, ולפעמים לצרף דברים שהיו מקוטעים לא נכון. בין מאמר למאמר הרווח גדול יותר מאשר בין הקטעים, ותחילת המאמר בא באותיות מודגשות. הושם לב לבחירה של ההדגשים השונים, הכל מתוך המטרה הראשית של הנגשת הספר מבחינה תחבירית, למען ירוץ הקורא בו.

במקומות שהיה נראה טעות, לא הגהנו בפנים הספר, רק העירונו למטה. השתדלנו מאד למעט בהערות, אבל דומה שמעט ההערות המקוריות שבספר חשיבותם רבה מאד כמו שיראה המעיין. פתחנו ראשי תיבות לא נפוצים, והוספנו עוד שיפורים שונים, אבל כאמור לא על אלו תפארתה של מהדורה זו. אנו תקוה שהקורא הנבון שכבר ניסה כוחו בלימוד הספר החתום הזה, יידע להוקיר את פעלינו הרב בעריכה זו שלפנינו. מי יתן וישוטטו בו רבים ותרבה הדעת, וזכות המחבר הקדוש וספרו יעמדו לזכות כל עם ישראל.

העורך המכונה כאן "השוחט".