משנה תמיד ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) החלו עולין במעלות האולם.

מי שזכו בדישון המזבח הפנימי והמנורה - היו מקדימין לפניהם.

מי שזכה בדישון המזבח הפנימי -

נכנס ונטל את הטני - והשתחווה, ויצא.

מי שזכה בדישון המנורה -

נכנס ומצא שתי נרות מערביין דולקין -

מדשן את המזרחי,

ומניח את המערבי דולק - שממנו היה מדליק את המנורה בין הערבים.

מצאו שכבה -

מדשנו - ומדליקו ממזבח העולה.

נטל את הכוז ממעלה שניה - והשתחווה, ויצא.

(ב) מי שזכה במחתה -

צבר את הגחלים על גבי המזבח,

ורידדן בשולי המחתה - והשתחווה, ויצא.

(ג) מי שזכה בקטורת -

היה נוטל את הבזך מתוך הכף - ונותנו לאוהבו, או לקרובו.

נתפזר ממנו לתוכו - נותן לו בחופניו.

ומלמדין אותו - היזהר שלא תתחיל מלפניך שלא תיכווה.

התחיל מרדד - ויוצא.

ולא היה המקטיר מקטיר - עד שהממונה אומר לו: "הקטר".

ואם היה כוהן גדול - הממונה אומר לו: "אישי כוהן גדול, הקטר".

פרשו העם, והקטיר - והשתחווה, ויצא.

הדף הראשי של משנה תמיד ו

משנה תמיד, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב