משנה שבת יג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יג · משנה ג | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין, פטורין.

והמקלקל על מנת לתקן, שעורו כמתקן.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הקורע בחמתו או על מתו וכל המקלקלין פטורין וכל המקלקל על מנת לתקן שעורו כמתקן.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הקורע על מתו וכו' - במת שאינו חייב לקרוע עליו הוא דהוי מקלקל ופטור, אבל על מת שחייב לקרוע עליו, מתקן הוא וחייב ו:

ובחמתו וכל המקלקלים פטורין - הא מתניתין אדחיא לה, והלכה שהקורע בחמתו חייב, שאף ע"פ שמקלקל הוא אצל הבגד, מתקן הוא אצל יצרו ודעתו מתישבת עליו בכך:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ו) (על הברטנורא) ודקתני מתו שמוטל עליו לקברו אבל לא להתאבל ולקרוע שאינן מאותן האמורים בפ' אמור. וכתב הר"מ שהקורע על מתו שחייב להתאבל שחייב משום דדעתו מתיישבת בכך וחומו מתפשר כו' וקשה לומר כן דלדבריו כשהוא קורע על מת משכך חמתו בכך. ודבר זה נראה דאסור שהרי חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ופירשו בשמחה ובלב טוב ולכבוש כעסו. ועוד דא"כ גם על מי שאינו חייב כו' משכך נמי חמתו בקריעתו. ועוד למה לא יתחייב במתו מטעם שעושה המצוה ומתקן חיוב המוטל עליו, ואע"פ שמדרבנן הוא כמו שכתב הה"מ. כו'. ומיהו בתוספ' בשם ר'י דתיקון מצוה לא חשיב תיקון אלא כשמתקן גם דבר אחר מלבד המצוה והקריעה מתקן הבגד שיוכל ללבשו ואין בו חמום ע"כ. לכן נ"ל שאע"פ שאין דעת החכמים במצותם כדי לשכך חמתו אלא שיקרע בטוב לב כשם כו' מ"מ האמת כך הוא ושעי"ז מסתלק חמתו ועתוי"ט: