משנה שבת א ט
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק א · משנה ט | >>
אמר רבן שמעון בן גמליאל:
נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס נכרי שלשה ימים קודם לשבת.
ושווין אלו ואלו, שטוענין קורות בית הבד ועגולי הגת.
נוסח הרמב"ם
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כלי לבן - שהוא קשה לכבס, צריך שלשה ימים, ומחמירין על עצמן כבית שמאי. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, אלא כבית הלל שמתירין עם השמש:
ושוין - בית שמאי ובית הלל, שטוענין את הזיתים מבעוד יום בקורת בית הבד, לאחר שטחנו הזיתים טוענין עליהם קורות כבדים והמשקה זב והולך מאליו כל השבת:
ועגולי הגת - הנך דגת קרי עגולין, שהיו דפין עבין עשויין בעיגול, ובהא מודו ב"ש לב"ה, משום דאי נמי עביד להו בשבת ליכא חיוב חטאת לה, דאין נותנין קורה ע"ג זיתים עד שטוחנן תחלה ברחיים, וכן בענבים דורכים אותן ברגל תחלה, ובלאו קורה נמי משקה נפיק ממילא, אלא דלא נפיק שפיר כי השתא, הלכך לא דמי לדש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(לה) (על הברטנורא) והלכך ליכא למיתסר משום שביתת כלים: ובכל הנך דלעיל שייך חיוב חטאת כמפורש בתוי"ט:
