משנה פרה ז י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ז · משנה י | >>
המוסר מימיו לטמא, פסולין.
ולטהור, כשרין.
רבי אליעזר אומר, אף לטמא כשרין אם לא עשו הבעלים מלאכה.
משנה מנוקדת
הַמּוֹסֵר מֵימָיו לְטָמֵא, פְּסוּלִין. וּלְטָהוֹר, כְּשֵׁרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף לְטָמֵא כְּשֵׁרִין, אִם לֹא עָשׂוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה.
נוסח הרמב"ם
המוסר את מימיו -
- לטמא - פסולין,
- ולטהור - כשרין.
- רבי אליעזר אומר:
- אף לטמא כשרין - אם לא עשו הבעלים מלאכה.
פירוש הרמב"ם
כבר ידעת, שהממלא, כל עוד שיעשה מלאכה קודם הגיע האפר באלה המים, הנה הוא פסול. אך אם מסר המים לשומר שישמרם הנה שבו ברשות השומר, וכל עוד שיעשה השומר מלאכה בעת שומרו אלה המים פסלן, ואם עשה בעל המים מלאכה לא פסלן להיות המים ברשות שומר. זה אם יהיה השומר טהור, אמנם אם היה טמא המים פסולין, לפי שהוא בחזקת טמא.
ואמר רבי אליעזר, ואף על פי שבא והגיע בהוייתו ברשות הטמא הנה הוא נשאר תחת שמירת הבעלים, וכל עוד שעשו מלאכה נפסלו המים לפי שזה השומר לא הקפיד בשמירתו להיותו טמא.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
פירוש רבינו שמשון
לטהור כשרין: מדרבי אליעזר נשמע לתנא קמא דאע"פ שעשו בעלים הראשונים מלאכה כשרין מאחר שנמסרו לטהור דהרי הם ברשות הטהור אבל לטמא אף על פי שלא עשו בעלים הראשונים מלאכה פסולים:
תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ז) "ר' אליעזר אומר המוסר את מימיו לטמא ועשו בעלים מלאכה פסולין ר' יהודה אומר משמו עשה טמא מלאכה כשרים מפני שהם ברשות הבעלים עשו הבעלים מלאכה פסולים מפני שהם ברשות הטמא":
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
המוסר מימיו לטמא - לשמרן:
פסולים - בין עשו הבעלים הראשונים מלאכה, בין לא עשו הבעלים הראשונים מלאכה, דבחזקת השומר קיימו והוא אינו מקפיד לשמרן מפני שהוא טמא, והתורה אמרה למשמרת למי נדה:
ולטהור כשרים - ואפילו עשו הבעלים הראשונים מלאכה, שכבר יצאו מרשות בעלים וקיימו ברשות שומר. ומיהו אם השומר עשה מלאכה, פסולים:
אף לטמא כשרים - דסבר ר' אליעזר המוסר מימיו לטמא, בחזקת הבעלים הראשונים קיימו, הלכך אם לא עשו הבעלים מלאכה כשרים. ואין הלכה כר' אליעזר:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
אין פירוש למשנה זו.
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר' אליעזר אומר וכו': בתוספתא ר' יהודה אומר משמו עשה טמא מלאכה כשרין מפני שהן ברשות הבעלים עשו הבעלים מלאכה פסולים מפני שהם ברשות הטמא ונלע"ד דר' יהודה לא פליג את"ק דר' אליעזר אלא בא לפ' דברי ת"ק אליבא דר' אליעזר דכשהן ביד הטמא ל"מ אם לא עשה הטמא מלאכה שהן כשרין אלא אפילו עשה מלאכה כשרין הן דחשבינן להו ברשות הבעלים ואם עשו הבעלים מלאכה פסולין דלעולם חשבינן להו ברשות הבעלים בין לקולא בין לחומרא ומאי דקתני מפני שהם ברשות הטמא ר"ל אע"פ שהם ברשות הטמא אלא אגב דקתני רישא מפני נקט נמי בסיפא מפני או שמא צריך להגיה ג"כ מפני שהם ברשות הבעלים כך נלע"ד:
תפארת ישראל
יכין
המוסר מימיו: שישגיח עליהן שלא יתטמאו:
פסולין: דטמא לא ישמרם יפה. מדמורגל בטומאה:
כשרין: קמ"ל אף שהשואבן עשה מלאכה בין מלוי לקדושן. אפ"ה רק השומרן פוסלן:
ר' אליעזר אומר אף לטמא כשרין: דמדידע שהשומר טמא לא מסח דעתו' מהמים. רק הוסיף שמירה על שמירת עצמו. ולפ"ז אם לא ידע המוסר שהשומר טמא גם לר"א פסול:
אם לא עשו הבעלים מלאכה: והא דאצטריך למנקט תנאי זה. היינו מדקאמר ר"א מלת אף. דסד"א דקאי אהא דקאמר ת"ק בסמוך ליה ולטהור כשרין. דהיינו אפילו בעשה המוסר מלאכה. דסד"א דקאמר ר"א אף. היינו גם בטמא לר"א כן. קמ"ל. [וא"ת עכ"פ כיון דכל עיקר פלוגתייהו אם נימא שסמך המוסר אשומר או לא. א"כ נשיילי' דאפי' יהי' המוסר ע"ה נאמן [ועיין טהרות פ"ה מ"ח. ופ"י מ"ב. וחגיגה פ"ג מ"ו]. וכ"ש הכא בחטאת דהכל נאמנים עלי' [כלעיל רפ"ה]. ואת"ל כיון דבהסיח דעתו כרגע נפסלו. להכי ס"ל להת"ק כיון שמסרו לשומר. אפילו אמרו הבעלים ששמרו גם הם. אפ"ה אינם נאמנים. דחיישינן שהסיחו דעתם כרגע ולאו אדעתייהו. עכ"פ מ"ש מלאכה דנקט ר"א. הרי אפילו ישן או הלכו לה הבעלים. כיון שוודאי לא שמרו הן פסולים. וי"ל דבישן או הלכו להן הבעלים פשיטא דלכ"ע פסול. ורק פלוגתייהו בשהבעלים כאן. ואומרים ששמרו גם הם. דלת"ק אינו נאמן וכדאמרן. ולר"א נאמן. וזהו דוקא כשהי' הבעלים יושב שם בלי שום התעסקות אחר. אבל בשעשה מלאכה. כיון שעיניו במלאכתו. להכי גם אם אומר ששמרו גם הוא אפילו לר"א א"נ. ואע"ג דלר"א מחשבו כשניהן שומרים. והרי בב' שומרין ועשה א' מהן מלאכה כשרין [כלקמן רפ"ח]. הכא שאני שהשני טמא]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת