משנה ערלה ג
ערלה פרק ג', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק שלישי ("בגד שצבעו") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
בגד שצבעו בקליפי ערלה, ידלק.
נתערב באחרים, כולם ידלקו, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, יעלה באחד ומאתים.
משנה ב
הצובע מלא הסיט בקליפי ערלה, וארגו בבגד, ואין ידוע איזה הוא, רבי מאיר אומר, ידלק הבגד.
וחכמים אומרים, יעלה באחד ומאתים.
משנה ג
האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד, ידלק הבגד.
ומשער הנזיר ומפטר חמור בשק, ידלק השק.
ובמוקדשין, מקדשין כל שהן.
משנה ד
תבשיל שבשלו בקליפי ערלה, ידלק.
נתערב באחרים, יעלה באחד ומאתים.
משנה ה
תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת, תדלק הפת.
נתערבה באחרות, תעלה באחד ומאתים.
משנה ו
מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם, ידלקו.
נתערבו באחרים, כולם ידלקו, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, יעלו באחד ומאתים.
משנה ז
שהיה רבי מאיר אומר, את שדרכו למנות, מקדש.
וחכמים אומרים, אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד.
ורבי עקיבא אומר, שבעה.
ואלו הם, אגוזי פרך, רמוני בדן, וחביות סתומות, וחולפות תרדין, וקולסי כרוב, ודלעת יונית.
רבי עקיבא אומר, אף ככרות של בעל הבית.
הראוי לערלה, ערלה.
לכלאי הכרם, כלאי הכרם.
משנה ח
(כיצד)? נתפצעו האגוזים, נתפרדו הרמונים, נתפתחו החביות, נתחתכו הדלועים, נתפרסו הככרות, יעלו באחד ומאתים.
משנה ט
ספק ערלה, בארץ ישראל אסור, ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח, ובלבד שלא יראנו לוקט.
כרם נטוע ירק, וירק נמכר חוצה לו, בארץ ישראל אסור, ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקט, ובלבד שלא ילקוט ביד.
החדש, אסור מן התורה בכל מקום.
והערלה, הלכה.
והכלאים, מדברי סופרים.
- נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים,
- כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
- יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יִדָּלֵק הַבֶּגֶד;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- יִדָּלֵק הַבֶּגֶד.
- וּמִשְּׂעַר הַנָּזִיר וּמִפֶּטֶר חֲמוֹר בְּשַׂק,
- יִדָּלֵק הַשַּׂק.
- וּבַמֻּקְדָּשִׁין,
- מְקַדְּשִׁין כָּל שֶׁהֵן:
- נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים,
- יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת,
- תִּדָּלֵק הַפַּת.
- נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת,
- תַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- יִדָּלֵקוּ.
- נִתְעָרְבוּ בַּאֲחֵרִים,
- כֻּלָּם יִדָּלֵקוּ,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
- יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת, מְקַדֵּשׁ.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבַד;
- וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שִׁבְעָה.
- וְאֵלּוּ הֵם:
- אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ,
- רִמּוֹנֵי בָּדָן,
- וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת,
- וְחֻלְפוֹת תְּרָדִין,
- וְקֻלְסֵי כְּרוּב,
- וּדְלַעַת יְוָנִית.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
- הָרָאוּי לְעָרְלָה, עָרְלָה;
- לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כִּלְאֵי הַכָּרֶם:
- נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים,
- נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים,
- נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת,
- נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים,
- נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת,
- יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- וּבְסוּרְיָא מֻתָּר.
- וּבְחוּצָה לָאָרֶץ – יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ,
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט.
- כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ,
- בְּאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל אָסוּר,
- וּבְסוּרְיָא מֻתָּר;
- וּבְחוּצָה לָאָרֶץ – יוֹרֵד וְלוֹקֵט,
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בַּיָּד.
- הֶחָדָשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם.
- וְהָעָרְלָה, הֲלָכָה.
- וְהַכִּלְאַיִם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
נוסח הרמב"ם
(א) בגד,
- שצבעו בקליפי ערלה - יידלק.
- נתערב באחרים -
- כולם יידלקו - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים:
- יעלה - באחד ומאתיים.
(ב) הצובע, מלוא הסיט - בקליפי ערלה,
- וארגו - בבגד,
- ואין ידוע איזה הוא -
- רבי מאיר אומר:
- יידלק הבגד.
- וחכמים אומרים:
- יעלה - באחד ומאתיים.
(ג) האורג, מלוא הסיט -
- מצמר הבכור, בבגד - יידלק הבגד.
- משיער נזיר,
- ומפטר חמור, בשק - יידלק השק.
- ובמוקדשין -
- מקדשין - כל שהן.
(ד) תבשיל -
- שבישלו בקליפי ערלה - יידלק.
- נתערב באחרים -
- יעלה - באחד ומאתיים.
- נתערב באחרים -
- שבישלו בקליפי ערלה - יידלק.
(ה) תנור -
- שהסיקו בקליפי ערלה,
- ואפה בו את הפת - תידלק הפת.
- נתערבה באחרות -
- תעלה - באחד ומאתיים.
- נתערבה באחרות -
(ו) מי שהיו לו,
- חבילי תלתן, של כלאי הכרם - יידלקו.
- נתערבו באחרות -
- כולן יידלקו - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים:
- יעלו - באחד ומאתיים.
- נתערבו באחרות -
- חבילי תלתן, של כלאי הכרם - יידלקו.
(ז) שהיה רבי מאיר אומר:
- את שדרכו למנות - מקדש.
- וחכמים אומרים:
- אינו מקדש - אלא שישה דברים.
- רבי עקיבה אומר: שבעה.
[ח] *הערה 1: ואלו הן:
- אגוזי פרך,
- ורימוני בדן,
- וחביות סתומות,
- וחולפות תרדין,
- וקולסי אכרוב,
- ודלעת יונית.
- רבי עקיבה אומר:
- אף כיכרות של בעל הבית.
- הראוי לערלה - ערלה.
- ולכלאי הכרם - כלאי הכרם.
(ח) [ט] כיצד? -
- נתפצעו - האגוזים,
- נתפרדו - הרימונים,
- נתפתחו - החביות,
- נתחתכו - הדלועים,
- נתפרסו - הכיכרות,
- יעלו - באחד ומאתיים.
(ט) [י] ספק הערלה -
- בארץ ישראל - אסור.
- ובסוריה - מותר.
- ובחוצה לארץ - יורד, ולוקח,
- ובלבד - שלא יראנו לוקט.
- כרם - שהוא נטוע ירק,
- וירק נמכר - חוצה לו,
- בארץ ישראל - אסור.
- ובסוריה - מותר.
- ובחוצה לארץ - יורד, ולוקט,
- ובלבד - שלא ילקוט ביד.
- וירק נמכר - חוצה לו,
- החדש -
- אסור מן התורה - בכל מקום.
- והערלה - הלכה.
- והכלאים - מדברי סופרים.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה ערלה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב