משנה ערלה א ז
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק א · משנה ז | >>
העלים, והלולבים יז, ומי גפנים, וסמדר מתרים בערלה וברבעי ובנזיר, ואסורים באשרה.
רבי יוסי אומר, הסמדר אסור, מפני שהוא פרי.
רבי אליעזר אומר, המעמיד כ בשרף הערלה, אסור.
אמר רבי יהושע שמעתי בפרוש, שהמעמיד בשרף העלים, ובשרף העקרים מתר כא, בשרף הפגים, אסור, מפני שהם פרי.
נוסח הרמב"ם
העלין והלולבין ומי גפנים והסמדר מותרין בערלה וברבעי ובנזיר ואסורין באשרה רבי יוסי אומר הסמדר אסור מפני שהוא פרי רבי אליעזר אומר אף המעמיד בסרף הערלה אסור אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בסרף העלין ובסרף העיקרין מותר בסרף הפגין אסור מפני שהוא פרי.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ומי גפנים - המים היוצאים מן הגפנים כשחותכים אותם או את הזמורות בימי ניסן:
הטמדר - הוא הפרח שממנו יצא הבוסר. אבל הבוסר עצמו הכל מודים שהוא פרי יח:
מותרים בערלה - דכתיב (ויקרא יט) ועילתם ערלתו את פריו והני לאו פרי נינהו:
וברבעי - נאכלין בשנה רביעית חוץ לירושלים בלא פדיון דיהיה כל פריו קדש הלולים כתיב (שם) והני לא הוי פרי:
ובנזיר - מותר הנזיר לאכלם דבנזיר כתיב (במדבר ו) לא יאכל והני לאו בני אכילה נינהו:
ואסורים באשרה - דכתיב (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ואשרה הוא אילן הנעבד יט:
המעמיד בשרף הערלה - המעמיד גבינה בשרף הנוטף מעצי ערלה:
שרף גומ"א בלע"ז - וסבר רבי אליעזר דשרף הוי פרי, בין באילן העושה פירות בין באילן שאינו עושה פירות. ואין הלכה כר' יוסי ולא כר' אליעזר:
בשרף הפגים - שרף הנוטף מן הפירות שלא בשלו כל צרכן. והלכה כרבי יהושע:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יז) (על המשנה) והלולבים. ענפים הרכים היוצאים בראשי הבדים הקשים והם רכים מאד. הר"מ:
(יח) (על הברטנורא) ולא קשה על מה שכתבתי במשנה ה' פרק ה' דמעשר שני דבוסר נמי נקנה במתנה ואע"ג דאין נטע רבעי ניתן במתנה כדאיתא התם. דמכל מקום דין נטע רבעי יש לו אלא משום שלא הגיע עדיין לעונתו ניתן במתנה (וע"ש בתוי"ט):
(יט) (על הברטנורא) ועיין עוד מ"ז פ"ג דע"ז ועיין רפ"ג דסוכה:
(כ) (על המשנה) מעמיד. פירושו שמקפיא החלב ועושה ממנו גבינה כמו כגבינה תקפיאני. הר"מ:
(כא) (על המשנה) מותר. לכאורה נראה דלא אמר ר"י דשרף עלים ועקרים מותר אלא באילן העושה פירות דביה איירי כאמרו בשרף פגים. אבל באינו עושה פירות מודה דקטפו זהו פריו וכן מורה בפירוש הר"מ מ"ו פ"ז דשביעית. אמנם בתבורו משמע שאין לחלק. וע"ע תוי"ט:
