משנה עדיות ד יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ד · משנה יא | >>
מי שנדר נזירות מרובה והשלים נזירותו ואחר כך בא לארץ — בית שמאי אומרים, נזיר שלשים יום. ובית הלל אומרים, נזיר בתחלה.
מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו, אלו מעידים שנדר שתים ואלו מעידים שנדר חמש — בית שמאי אומרים, נחלקה העדות ואין כאן נזירות. ובית הלל אומרים, יש בכלל חמש שתים, שיהיה נזיר שתים.
משנה מנוקדת
מִי שֶׁנָּדַר נְזִירוּת מְרֻבָּה,
- וְהִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ,
- וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- נָזִיר בַּתְּחִלָּה.
- מִי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ,
- אֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר שְׁתַּיִם,
- וְאֵלּוּ מְעִידִים שֶׁנָּדַר חָמֵשׁ,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- נֶחְלְקָה הָעֵדוּת, וְאֵין כָּאן נְזִירוּת;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- יֵשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ שְׁתַּיִם,
- שֶׁיִּהְיֶה נָזִיר שְׁתַּיִם:
נוסח הרמב"ם
מי שנדר נזירות מרובה,
- והשלים את נזירותו,
- ואחר כך בא לארץ -
- בית שמאי אומרין: נזיר שלשים יום.
- ובית הלל אומרין: נזיר כתחילה.
- מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו,
- אלו מעידין - שנזר שתים,
- ואלו מעידין - שנזר חמש,
- בית שמאי אומרין:
- נתחלקה העדות - אין כאן נזירות.
- ובית הלל אומרין:
- יש בכלל חמש שתים - שיהא נזיר שתים.
- בית שמאי אומרין:
פירוש הרמב"ם
הכל מודים שאין נזירות בחוץ לארץ. וזה שנדר בחוצה לארץ קנסינן ליה.
בית שמאי שמין הקנס שיקיים סתם נזירות בארץ ישראל, והוא שלושים יום.
ובית הלל יקנסו אותו שיקיים הנזירות שקבל על עצמו בארץ ישראל, ואפילו היה מאה שנה.
ושיהא נזיר שתים - שיעמוד נזיר ששים יום.
וכבר קדמה הלכה זו בפירושה בפרק שלישי מנזירות:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ואח"כ בא לארץ - שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוץ לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו:
נזיר שלשים יום - קנסינן ליה שיקיים סתם נזירות בא"י, שהוא שלשים יום:
נזיר בתחילה - צריך לנהוג בא"י כמנין הימים שנדר בנזירות. והימים שנהג נזירות בחוץ לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל:
אלו מעידין שנדר שתים - שתי נזירות:
ואלו מעידין שנדר חמש - באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים אנו מעידים שנדר חמש נזיריות. והוא אומר שלא נדר כלל:
נחלקה העדות - הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:
ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים - ויהיה נזיר שתים:
פירוש תוספות יום טוב
מי שנדר נזירות מרובה וכו'. נשנה במשנה ו' פ"ג דנזיר וע"ש:
מי שהיו שתי כתי עדים וכו'. שם משנה ז'. וע"ש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מי שגזר נזירות מרובה: האי בבא וגם בבא דמי שהיו שתי כיתי עדים שתיהן שנויות בפ' שלישי דמסכת נזיר. וכתב הרי"א ז"ל נזירות מרובה יותר משלשים יום:
שתי כיתי עדים מעידות: גרסינן דכיתות לשון נקבה ובסיפא גרסינן מעידין דהוי לשון זכר:
תפארת ישראל
יכין
מי שנדר נזירות מרובה: [נזיר פ"ג מ"ו] דהיינו יותר מסתם נזירות, שהוא ל' יום:
ואחר כך בא לארץ: והרי נזירות ששמר בח"ל אינו עולה לו:
בית שמאי אומרים נזיר שלשים יום: דדי בכך, אף שנדר נזירות מרובה:
ובית הלל אומרים נזיר בתחלה: שצריך לשמור בא"י כל הנזירות שנדר:
מי שהיו שתי כתי עדים מעידות אותו: [שס מ"ז]:
ואלו מעידים שנדר חמש: וב' כתי העדים מעידין על רגע א', והוא אומר שלא נדר כלל:
ואין כאן נזירות: דמדמכחישות זא"ז בטל עדותן. אבל בהלואה כה"ג גם ב"ש מודו לב"ה [כסנהדרין דל"א א'] דבשלומא בנזירות בדיבורו תליא אם אמר מלת שתים או חמש, א"כ סתרי לגמרי זא"ז משא"כ בהלואה הרי גם הכת שאמרה שהלוהו חמש מודה שהלוהו שתים [כך נ"ל, וראיה לדברי מדאמרינן סוף פ"ג דנזיר, דבמונה כ"ע ס"ל דגם בנזיר אין הכחשה, ולכ"ע חייב עכ"פ ב' ע"ש ודו"ק].
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת