משנה נדרים ט ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה ח | >>

[עריכה]

קונם יין^יז שאיני טועם, שהיין רע למעים. אמרו לו: והלא המיושן יפה^יח למעים? הותר במיושן.

ולא במיושן בלבד הותר, אלא בכל היין.

קונם בצל שאיני טועם, שהבצל רע ללב.

אמרו לו: הלא הכופרי יפה ללב? הותר בכופרי.

ולא בכופרי בלבד הותר, אלא בכל הבצלים.

מעשה היה, והתירו רבי מאיר בכל הבצלים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם.

אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַמְּיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם?

הֻתַּר בַּמְּיֻשָּׁן.

וְלֹא בַּמְּיֻשָּׁן בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְּכָל הַיַּיִן.

קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב.

אָמְרוּ לוֹ: הֲלֹא הַכֻּפְרִי יְָפֶה לַלֵּב?

הֻתַּר בַּכֻּפְרִי.

וְלֹא בַּכֻּפְרִי בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְּכָל הַבְּצָלִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

קונם יין - שאיני טועם,

שהיין - רע למעים.

אמרו לו: והרי המיושן - יפה למעים.

הותר - במיושן,

ולא במיושן בלבד הותר - אלא בכל היין.

קונם בצל - שאיני טועם,

שהבצל - רע ללב.

אמרו לו: והלא הכופרי - יפה ללב.

הותר - בכופרי,

ולא בכופרי בלבד הותר - אלא בכל הבצלים.

מעשה היה,

והתירו רבי מאיר - בכל הבצלים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אמרו רע למעיים ורע ללב - על דרך דמיון, וכן נתבאר בתלמוד. ובא בדמיון מזמן הנדר, ומן הדברים שנשבע עליהם, ומן האדם שנשבע עליהם.

וכל זמן שאמר הנודר: אילו ידעתי שהמיושן יפה הייתי מתנה על היין, והייתי אומר: ישן מותר והחדש אסור; או שיאמר: אילו ידעתי זה לא הייתי נשבע כלל, לפיכך מותר בחדש ובישן בלא שאלה לחכם כמו שנזכר.

ואם אמר: אילו הייתי יודע הייתי אומר: כל יין עלי אסור חוץ מן הישן, יהיה הישן לבדו מותר לו.

וזה היקש לכל הבבות:

ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין - ודוקא שאמר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור ^יט. אבל אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן, הרי זה אין מותר לו אלא הישן בלבד, וכל שאר יין אסור:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

קונם יין וכו'. צריכא. כמ"ש הרמב"ם דתנא נדר שהותר מקצתו וכו' לענין זמן הנדר ולענין דברים שנשבעים עליהם ומן האדם שנשבע עליהם:

שאיני טועם. בפ"ג דף כ"ו מייתי לה וגרסינן שאני [בלא יו"ד] וכן העתיק הר"ן בפירושו:

והלא המיושן יפה למעים. מפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר. דהא לא נדר אלא משום שהוא רע. ונמצא שכשאינו רע אין נדרו נדר. אלא הכי נמי קאמר חדא דאין רע ובהכי שרי. ועוד מפני שהוא יפה. וכן מפרשינן בבצל:

ולא במיושן בלבד הותר וכו'. כתב הר"ב ודוקא שאמר כו'. הכי איתא בגמרא פ"ג דף כ"ו ובכולהו נדרים שהותרו מקצתן דינא הכי וכן בנמצא בהן אביו ואמו דפ"ג וטעמא דכשעכשיו בחזרה עדיין הוא אומר הכל אסור חוץ כו' לא הורע כח הנדר וז"ל הרמב"ם בפ"ח מה"נ שהרי גילה דעתו שלא הותר מקצת הנדר אלא כמו שנדר היה נודר ומתנה על אביו:

הכופרי. פירשו הר"ב במשנה ה' פ"ב דתרומות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יז) (על המשנה) יין כו'. צריכא כמ"ש הר"מ דתנא נדר שהותר מקצתו כו' לענין זמן הנדר ולענין דברים שנשבעים עליהם ומן האדם שנשבע עליהם:

(יח) (על המשנה) יפה. מפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר דהא לא נדר אלא משום שהוא רע ונמצא שכשאינו רע אין נדרו נדר אלא ה"נ קאמר חדא דאין רע ובהכי שרי ועוד מפני שהוא יפה וכן מפרשינן בבצל:

(יט) (על הברטנורא) ובכולהו נדרים שהותרו מקצתן דינא הכי וכן בנמצא בהן אביו ואמו דפ"ג וטעמא דכשעכשיו בחזרה עדיין הוא אומר הכל אסור חוץ כו' לא הורע כח הנדר:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעים וכו': ביד פ"ח דהל' נדרים סימן ז'. ואיתה סוף פ' שלשה שאכלו:

הותר במיושן: בלא פתח כלל וכן נמי הותר בכופרי בלא פתח כלל דלא נתכוון לעולם למיושן ולכופרי הר"ן ז"ל:

אמרו לו והלא המיושן יפה למעים וכו': והלא הכופרי יפה ללב וכו' בגמרא פריך אמאי הוצרך לומר שהיין טוב למעים ובצל כופרי יפה ללב והלא אפילו לא יהו טובים ולא רעים מותר בהם כי לא נדר אלא מפני שהם רעים ומשני חדא ועוד קאמר חדא שאינם רעים ועוד שאדרבא הן יפים ופירשו תוס' ז"ל כופרי על שם מקומו וכן כלב כופרי ובערוך פי' שהוא לשון כפר שהוא של כפרים. והרא"ש ז"ל פי' בפ"ד נדרים דהתם דף כ"ו מייתי לה וז"ל כופרי יפה ללב בצל הגדול שנתבשל כל צרכו כמו ורבעה כלב כופרי ע"כ ולע"ד נ"ל דמדתנן בפ' שני דתרומות תורמין בצלים מבני המדינה על הכופרים אבל לא מן הכופרים על בני המדינה משמע דכופרים לשון כפרים. בפי' ר"ע ז"ל ודוקא שאמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר כלל או הייתי מתנה על היין והייתי אומר ישן מותר וכו' עד סוף. אמר המלקט וזה ההקש עצמו בכל הבבות דבפירקין ודפ"ד נדרים הרמב"ם ז"ל וז"ל שם פ"ח אבל אם אמר כשהגיע אליהם אילו הייתי יודע שאבי ביניכם הייתי אומר כלכם אסורין חוץ מאבי הרי כולן אסורין חוץ מאביו שהרי גילה דעתו שלא הותר מקצת הנדר אלא כמו שנדר היה נודר ומתנה על אביו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

שהיין רע למעים אמרו לו והלא המיושן יפה למעים: והוא השיב אילו ידעתי כן לא נדרתי, או הייתי נודר רק מחדש:

אלא בכל היין: וא"צ התרה מדהו"ל נדר בטעות, אבל באמר, הייתי אומר כל יין יאסר עלי חוץ מישן, אז אסור בחדש [רל"ב ט']:

אמרו לו הלא הכופרי: בצל קטן:

והתירו רבי מאיר בכל הבצלים: ונ"ל דנקט הנך ב' משניות מ"ז ומ"ח, דקמ"ל לא מבעייא במ"ז דהותר ע"פ חכם, דמעקר עקר לכולהו הנדר [נדרים דס"ח א'], להכי וודאי אמרינן נעקר כולהו, אלא אפילו במ"ח בנדר מיין ובצל, דהוה תולה נדרו בדבר בטעות, וא"צ התרה כלל, אפ"ה הותר כולהו. וגם במ"ח גופא לא זו אף זו קתני, דלא מבעייא ביין, אמרינן אילו ידע דישן יפה, לא היה אוסר עצמו כלל ביין, דהרי כל יין יתישן, אלא אפילו בבצל, לא אמרינן אפילו היה יודע דכופרי יפה אעפ"כ היה אוסר עצמו בשאר בצלים, ולתסרו, קמ"ל דאפ"ה הותר כולו:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי