משנה נגעים יד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יד · משנה א | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד מטהרין את המצורע, היה מביא פילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים, ומביא שתי צפרים דרור.

שחט את אחת מהן על כלי חרש ועל מים חיים.

חפר וקוברה בפניו.

נטל ד עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון, והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של שניה.

טבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים, על מצחו.

וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים ומביא שתי ציפורים דרור ושוחט את אחת מהן על כלי חרס ועל מים חיים וחופר וקוברה בפניו ונוטל עץ ארז ואיזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון והקיף להן ראשי גפיים וראש הזנב של שניה וטבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע ויש אומרים על מצחו וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

כיצד מטהרין - פיילי. מזרק. השותים במזרקי יין (עמוס ו) מתרגמינן דשתיין בפיילי חמר:

חדשה - דכתיב (ויקרא יד) אל כלי חרש על מים, מקיש כלי למים, מה מים שלא נעשה בהן מלאכה א, אף כלי שלא נעשה בו מלאכה:

רביעית - משום דכתיב [שם] בדם הצפור השחוטה ובמים החיים, מים חיים שדם הצפור ניכר בהן. ושיערו חכמים רביעית ב:

מים חיים - שלעולם נובעים ואינן פוסקים:

צפרים דרור - שדרות בבית כבשדה:

וקוברה בפניו - לפי שאסורה בהנאה ג:

ושני תולעת - לשון צמר צבוע שני. כרמז"י בלע"ז:

וכרכן בשיירי לשון - עץ ארז ואזוב ושני תולעת היה מניחן יחד, והלשון יוצא ועודף על עץ ארז ואזוב, והיה כורכן בו דהוו שלשתן באגודה אחת:

והקיף - לשון סמיכה והקרבה. כמו [ביצה דף ל"ב] מקיפים שתי חביות. לתרום שלא מן המוקף. כלומר היה סומך להן ראשי אגפים וראש הזנב של הצפור החיה, וטובל כולן ביחד בדם ובמים שבכלי חרס:

לאחר ידו - על גב ה ידו של מצורע:

ויש אומרים על מצחו - ואין הלכה כיש אומרים:

על השקוף - של בית שהוא מנוגע:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) דהא חיים כתיב. רש"י:

(ב) (על הברטנורא) וקשה, דהא תנן בפרק ז' דמקואות משנה ה', שלשה לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין, וכל שכן דם דסומק טפי. ויש לומר, דניכר ממשו קאמר כו'. תוס'. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) ומצריכו בפניו, כדי שלא יחשדוהו שיאכלהו נ"ל:

(ד) (על המשנה) נטל. משמע דלאחר שחיטה נוטלן. ועתוי"ט:

(ה) (על הברטנורא) דכתיב על המטהר, דמשמע בגובה, היינו על גב היד. ויש אומרים על מצחו שהוא יותר עליון כו'. וגם בבית כתוב על, שיזה מבחוץ, וילפינן ממצורע שיזה ג"כ בעליונות והוא השקוף. עתוי"ט: