משנה נגעים א

נגעים פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ראשון ("מראות נגעים") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

מראות נגעים שנים שהן ארבעה.

בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל.

והשאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, השאת כצמר לבן, שניה לה כקרום ביצה.

משנה ב

הפתוך שבשלג, כיין המזוג בשלג, הפתוך שבסיד, כדם המזוג בחלב, דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבא אומר, אדמדם שבזה ושבזה, כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה ממנה.

משנה ג

ארבעה מראות האלו מצטרפין זה עם זה לפטור, ולהחליט, ולהסגיר.

להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון.

לפטור את העומד בסוף שבוע שני.

להחליט את שנולד לו מחיה או שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

להחליט את שנולד לו פשיון, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור.

לפטור את ההופך כולו לבן מתוך החלט או מתוך הסגר.

אלו מראות נגעים שכל נגעים תלויים בהן.

משנה ד

[ רבי חנינא סגן הכהנים אומר, מראות נגעים ששה עשר ].

רבי דוסא בן הרכינס אומר, מראות נגעים שלשים וששה.

עקביא בן מהללאל אומר, שבעים ושנים.

רבי חנינא סגן הכהנים אומר, אין רואים את הנגעים בתחלה לאחר השבת, ששבוע שלו חל להיות בשבת.

ולא בשני, ששבוע שני שלו חל להיות בשבת.

ולא בשלישי לבתים, ששבוע שלישי שלו חל להיות בשבת.

רבי עקיבא אומר, לעולם רואים.

חל להיות בתוך השבת, מעבירין לאחר השבת.

ויש בדבר להקל ולהחמיר.

משנה ה

כיצד להקל?

היה בו שער לבן והלך לו שער לבן, היו לבנות והשחירו, אחת לבנה ואחת שחורה והשחירו שתיהן,

ארוכות והקצירו, אחת ארוכה ואחת קצרה והקצירו שתיהן,

נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן, הקיף השחין לשתיהן או לאחת מהן, או חלקן השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק,

היתה בו מחיה והלכה לה המחיה,

היתה מרובעת ונעשית עגולה או ארוכה, מבוצרת ונעשית מן הצד, מכונסת ונתפזרה,

ובא השחין ונכנס בתוכה.

הקיפה, חלקה, או מעטה השחין או מחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק,

היה בו פשיון והלך לו פשיון, או שהלכה לה האום, או שנתמעטה ואין בזה ובזה כגריס,

השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק חולקין בין האום לפשיון, הרי אלו להקל.

משנה ו

כיצד להחמיר?

לא היה בו שער לבן ונולד לו שער לבן, היו שחורות והלבינו, אחת שחורה ואחת לבנה והלבינו שתיהן,

קצרות והאריכו, אחת קצרה ואחת ארוכה והאריכו שתיהן,

נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן, הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן, או חלקו השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק והלכו להם,

לא היתה בו מחיה ונולדה לו מחיה,

היתה עגולה או ארוכה ונעשית מרובעת, מן הצד ונעשית מבוצרת, מפוזרת ונתכנסה,

ובא השחין ונכנס בתוכה, הקיפה, חלקה, או מעטה השחין או מחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק והלכו להן,

לא היה בו פשיון ונולד בו פשיון,

השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק חולקין בין האום לפשיון והלכו להן, הרי אלו להחמיר.

משנה מנוקדת

משנה נגעים א ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) מראות נגעים - שנים, שהן ארבעה.

בהרת -

עזה כשלג,

שניה לה, כסיד ההיכל.

והשאת -

כקרום ביצה,

שניה לה, כצמר לבן - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: שאת -

כצמר לבן,

שניה לה, כקרום ביצה.

(ב) הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג.

הפתוך שבסיד -

כדם המזוג בחלב - דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבה אומר:

אדמדם שבזה ושבזה - כיין המזוג במים,

אלא, של שלג - עזה,

ושל סיד - דיהה ממנה.

(ג) ארבעה מראות האלו -

מצטרפין זה עם זה - לפטור, להחליט, ולהסגיר.

להסגיר - את העומד בסוף שבוע ראשון.

לפטור - את העומד בסוף שבוע שני.

להחליט - את שנולד לו מחיה או שיער לבן כתחילה,

בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

להחליט - את שנולד לו פסיון,

בסוף שבוע ראשון, ובסוף שבוע שני, לאחר הפטור.

להחליט - את ההופך כולו לבן, מתוך הפטור.

לפטור - את ההופך כולו לבן, מתוך החלט או מתוך הסגר.

אלו מראות נגעים, שכל נגעים תלויות בהן.

(ד) רבי דוסא בן הרכינס אומר: מראות נגעים שלשים וששה.

עקביה בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.

רבי חנינה סגן הכהנים אומר:

אין רואין את הנגעים כתחילה -

לאחר השבת - שהשבוע שלו חל להיות בשבת,

ולא בשני - שהשבוע השני שלו חל להיות בשבת,

ולא בשלישי לבתים - שהשבוע השלישי שלו חל להיות בשבת.

רבי עקיבה אומר: לעולם - רואין.

חל להיות בתוך השבת - מעבירין לאחר השבת,

ויש בדבר להקל ולהחמיר.

(ה) כיצד להקל?

היה בו שיער לבן - והלך לו שיער לבן,

היו לבנות - והשחירו,

אחת לבנה, ואחת שחורה - והשחירו שתיהן,

ארוכות - והקצירו,

אחת ארוכה, ואחת קצרה - והקצירו שתיהן,

נסמך השחין לשתיהן, או לאחת מהן,

הקיף השחין את שתיהן, או אחת מהן,

או חלקן - השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,

היתה בו מחיה - והלכה לה המחיה,

היתה מרובעת - ונעשת עגולה, או ארוכה,

מבוצרת - ונעשת מן הצד,

מכונסת - ונתפזרה,

ובא השחין - ונכנס לתוכה, והקיפה חלקה,

או מעטה - השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,

היה בו פסיון - והלך לו הפסיון,

או שהלכה לה האום,

או שנתמעטה - ואין בזה ובזה כגריס.

השחין, ומחית השחין,

המכווה, ומחית המכווה, והבוהק - חולקין בין האום לפסיון.

הרי אלו להקל.

(ו) כיצד להחמיר?

לא היה בו שיער לבן - ונולד לו שיער לבן,

היו שחורות - והלבינו,

אחת שחורה, ואחת לבנה - והלבינו,

שתיהן קצרות - והאריכו,

אחת קצרה, ואחת ארוכה - והאריכו שתיהן,

נסמך השחין לשתיהן, או לאחת מהן,

הקיף השחין את שתיהן, או את אחת מהן,

או חלקן - השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק - והלכו להן,

לא היתה בו מחיה - ונולדה לו מחיה,

היתה עגולה, או ארוכה - ונעשת מרובעת,

מן הצד - ונעשת מבוצרת,

מפוזרת - ונתכנסה,

ובא השחין - ונכנס לתוכה, והקיפה חלקה,

או מיעטה - השחין, או מחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק - והלכו להן,

לא היה בו פסיון - ונולד בו פסיון,

השחין, ומחית השחין,

והמכווה, ומחית המכווה, והבוהק,

חולקין בין האום לפסיון - והלכו להן.

הרי אלו להחמיר.

פירושים

משנה נגעים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב