משנה מקואות י ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק י · משנה ז | >>
כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס.
כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה ברביעית.
זה חומר בשותה משקין טמאים מבמקוה, שעשו בו שאר המשקין כמים.
נוסח הרמב"ם
כל האוכלין,
- מצטרפין לפסול את הגוויה - בכחצי פרס.
- וכל המשקין,
- מצטרפין לפסול את הגוויה - ברביעית.
- זה חומר בשותה משקין טמאין מבמקוה - שעשה בו שאר משקין כמים.
פירוש הרמב"ם
לא אצטרך שאבאר כל פעם שהוא אמנם רצה לומר במשקים שבעה משקים, וכבר ביארנו בראש טהרות שחצי פרס כביצה ומחצה, וביארנו מידת הרביעית פעמים רבות.
והיות האוכלים כולן מצטרפים קצתן לקצתן וכן המשקים להשלים מהם השיעור, מאמרו "מכל האוכל אשר יאכל"(ויקרא יא, לד), ואמר "וכל משקה אשר ישתה"(ויקרא יא, לד) וגו'. אמנם המקווה לא ישלם שיעורו בשאר משקים אמנם צריך שיהיו ארבעים סאה כולם מים, לאמרו השם יתעלה "מקווה מים"(ויקרא יא, לו). ולשון ספרי "מקווה מים, לא מקווה כל המשקין כולם". ולזה יפסלו המשקין כולן המקווה אם נשתנה מראהו כמו שקדם, ולא יוסיף בשיעורו כמו שביארנו:
פירוש רבינו שמשון
כל האוכלין מצטרפין. משנה היא במעילה בפ' קדשי מזבח (דף יז.) ואגב זה חומר בשותה משקין טמאין דסיפא תנייה הכא:
שעשה בו שאר משקין לפסול את הגוייה כמים. ואין שאר משקין פוסלין את המקוה בשלשת לוגין כמים:
תניא בתוספתא (שם) כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגוייה בכחצי פרס בתוך כדי אכילת פרס אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ואין מחייבין להיות אוכל פחות מכשיעור לירד ולטבול אלא אוכל כשיעור יורד וטובל אכל פחות מכשיעור וירד וטבל באמצע טמא התירו למעוברת שתהא טועמת דבר מועט מפני סכנת נפשות וכמה הוא פרס שני ביצים חסר קימעא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר שתי ביצים שוחקות שיער רבי שתי ביצים ועוד כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוף בשותה רביעית בתוך כדי אכילת פרס שתה וחזר ושתה אם יש מתחלת שתייה ראשונה ועד סוף שתייה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ואין מחייבין אותו להיות שותה פחות מכשיעור ויורד וטובל שתה פחות מכשיעור וירד וטבל באמצע טמא התירו למגעת טמא מת שתהא מניקה את בנה וטהור: פי' וירד וטבל באמצע. שאכל חצי שיעור קודם טבילה וחצי שיעור לאחר טבילה הכל בכדי אכילת פרס טמא אע"פ שטבל באמצע וכל ברייתא זו שנוייה בכריתות בפרק אמרו לו (דף יג.) ושם מפרשה הגמרא ושנוייה שם בסיגנון אחר דהכא קתני ואין מחייבין להיות אוכל פחות מכשיעור לירד ולטבול ובעי התם מאי קאמר אמר רב יהודה ה"ק אכל פחות מכשיעור לא התירו לו לירד ולטבול שאם ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף ואתי למימר אהניא ליה טבילה קמייתא ואין יודע שאין טבילה אלא באחרונה ולשון אין מחייבין דקתני קשה דאי איכא איסורא לא הוה ליה למתני אין מחייבין: מפני הסכנה. התם פריך אפי' טובא נמי ומשני הכי קאמר התירו לה למעוברת לאכול פחות פחות מכשיעור אפי' טובא מפני הסכנה וצריך לדקדק היכן מצינו שיהא אסור לפסול גופו דקתני התירו מפני הסכנה דהא דאסמכינן לה בפרק בתרא דיומא (דף פ:) דכתיב אל תטמאו בהם ונטמאתם בם היינו שאם אכל אוכלים טמאים דנפסל גופו מלאכול בתרומה אבל לא מצינו שהוזהרו ישראל על הטומאה לא מדאורייתא ולא מדרבנן ואף הכהנים מותרין ליגע בשרץ ונבילה כדאמרינן בפ"ק דראש השנה (דף טז:) וצריך לומר דהכא איירי דהתירו לה אע"ג דאכלה בתר הכי תרומות וטהרות בלא טבילה דחשובה כטהורה: שתי ביצים ועוד. בפרק כיצד משתתפין (דף פג.) אמרינן כמה ועוד אחד מעשרים בביצה: ובנה טהור. מסקנא דפרק אמרו לו (ד' יג:) משום דהוי ספק ספיקא שמא לא ינק כשיעור ואפילו ינק שמא לא ינק בכדי אכילת פרס אבל משום דחלב הוי אוכל ולא הוכשר לא מצינו למימר דהא איתכשר בטיפה המלוכלכת על פי הדד:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
כל האוכלים מצטרפין - אכל אוכלים טמאים מכמה מינים ויש בכולן כחצי פרס שהן שני ביצים לרש"י וביצה ומחצה לדברי רמב"ם, מצטרפין לפסול גוייתו מלאכול בתרומה. וכן שתה מכמה מינים של שבעה משקין שהם מים יין שמן דבש חלב דם טל, שאלו בלבד נקראין משקין, כולן מצטרפין זה עם זה לפסול את הגויה ברביעית הלוג, דכתיב (ויקרא יא) מכל האוכל אשר יאכל וכל משקה אשר ישתה, לימד י על האוכלין שכולן מצטרפין ועל משקין שכולן מצטרפין:
שעשו בו שאר משקין - לפסול את הגויה:
כמים - ואין שאר משקין פוסלין את המקוה בשלשה לוגין כמים. אי נמי, אין שאר משקין משלימין שיעור מקוה לארבעים סאה כמים, דכתיב מקוה מים, ולא מקוה של שאר משקין.
פירוש תוספות יום טוב
כל האוכלין מצטרפין. משנה היא במעילה בפרק קדשי מזבח [משנה ה] ואגב זה חומר בשותה משקין טמאין דסיפא. תנייה הכא. הר"ש:
כל האוכלים מצטרפין לפסול כו'. כתב הר"ב דכתיב מכל האוכל וגו'. וכ"כ הרמב"ם. ואינה אלא אסמכתא שפסול הגויה מי"ח דבר הן שגזרו. כדאיתא פ"ק דשבת בפי' הר"ב:
[כל המשקין. פי' הר"ב ז' משקין כו'. ושנויין במ"ד פ"ו דמכשירין וכרבי יהושע דבמ"ב פי"א דתרומות]:
בכחצי פרס. ל' הר"ב שהן שני ביצים לרש"י וביצה ומחצה לדברי הרמב"ם ובפ"ח דעירובין מסיק כהרמב"ם ועיין מ"ש שם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על הברטנורא) הר"מ. ואינה אלא אסמכתא. דמשמונה עשר דבר הוא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בכחצי פרס: בתוספתא תניא וכמה הוא פרס שני ביצים חסר קמעא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר שני ביצים שוחקות שיער רבי שני ביצים ועוד אחד מעשרים בביצה:
תפארת ישראל
יכין
כל האוכלין: טמאין:
בכחצי פרס: דבאכל מהן חצי פרס [שהוא ב' ביצים לרש"י וא' וחצי לרמב"ם] אסור לאכל תרומה עד שיטבול:
ברביעית: בשתה רביעית. טמא לתרומה:
שעשו בו: בשותה:
שאר המשקין כמים: דשוין שפוסלין לגויה ברביעית. משא"כ במקוה רק ג' לוגין מים שאובין פוסל. ושאר משקין רק בשנוי מראה פוסלין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת