משנה מדות ג ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק ג · משנה ב | >>

ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים, כמין שני חוטמין דקין, שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי, יורדין בהן ומתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית

הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים,

כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין;

שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי

יוֹרְדִין בָּהֶן,

וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה,

וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

ובקרן מערבית דרומית -

היו שם שני נקבין - כמין שני חוטמין דקין,

שהדמים ניתנין על יסוד מערבי, ועל יסוד דרומי,

ויורדין בהן - ומתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון.

[ג] ולמטה ברצפה באותה הקרן -

מקום היה שם - אמה על אמה,

וטבלה של שיש - וטבעת היתה קבועה בה,

שבו יורדין לשית - ומנקין אותו.

וכבש היה לדרומו של מזבח,

שלשים ושתים - על רוחב שש עשרה,

ורבובה היתה במערבו - ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף.

[ד] אחד אבני הכבש, ואחד אבני המזבח - מבקעת בית כרם,

וחופרין למטה מן הבתולה,

ומביאין משם אבנים שלמות - שלא הונף עליהן ברזל,

שהברזל - פוסל בנגיעה,

והפגימה - בכל דבר.

נפגמה אחת מהן -

היא פסולה - וכולן כשרות.

ומלבנין אותן פעמים בשנה - אחת בפסח, ואחת בחג.

וההיכל - פעם אחת בפסח.

רבי אומר: כל ערב שבת היו מלבנין אותה במפה - מפני הדמים.

לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל - שמא יגע ויפסול,

שהברזל נברא - לקצר ימיו של אדם,

והמזבח נברא - להאריך ימיו של אדם,

אינו בדין - שיונף המקצר על המאריך.

[ה] וטבעות היו לצפונו של מזבח,

שישה סדרים של ארבע ארבע,

ויש אומרין - ארבעה של שש שש,

שעליהן שוחטין את הקדשים.

ובית המטבחים - היה לצפונו של מזבח,

ועליו שמונה עמודין ננסין,

ורביעין של ארז על גביהן,

ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן,

ושלשה סדרים על כל אחד ואחד - שבהן תולין ומפשיטין,

ושולחנות של שיש - שבין העמודים.

[ו] הכיור - היה בין האולם ולמזבח,

ומשוך כלפי הדרום.

בין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה,

ושתים עשרה מעלות היו שם,

רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה,

אמה, אמה - ורובד שלש,

העליונה -

אמה, אמה - ורובד ארבע.

רבי יהודה אומר: העליונה -

אמה, אמה - ורובד חמש.

[ז] פתחו של אולם -

גובהו ארבעים אמה - ורוחבו עשרים אמה.

וחמש מלתריות של מילה היו על גביו -

התחתונה, עודפת על הפתח - אמה מזה, ואמה מזה,

שלמעלה ממנה, עודפת עליה - אמה מזה, ואמה מזה,

ושלמעלה ממנה, עודפת עליה - אמה מזה, ואמה מזה,

נמצאת העליונה - שלשים אמה.

ונדבך של אבנים - היה בין כל אחת ואחת.

[ח] וכלונסות של ארז - היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם,

כדי שלא יבעט.

ושרשרות של זהב - היו קבועות בתקרת האולם,

שבהן פרחי כהונה עולין - ורואין את העטרות שבחלונות,

שנאמר: "והעטרות תהיה לחלם, ולטוביה, ולידעיה, ולחן בן צפניה, לזיכרון בהיכל ה'" (זכריה ו יד).

וגפן של זהב - היתה עומדת על פתחו של היכל,

ומדולה על גבי כלונסות,

כל מי שהוא מתנדב עלה, או גרגר, או אשכול - מביא ותולה בה.

אמר רבי אליעזר ברבי צדוק:

מעשה היה - ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אחר (שבארנו) [שבונים] (ש)היסוד סובב בארבע רוחות כמו שהקדמנו, חזרו וחתכו אותו משני צדדין, עד שיהא סיבוב היסוד למזבח בצורה זו:

ומן הצורה הזאת יתבאר לך מה שזכר כאן, ויתבאר לך שקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד.

וכבר נתבאר בחמישי מזבחים ששיירי דמים כולם, יש מהם שנשפכין על יסוד מערבי ויש מהם שנשפכים על יסוד דרומי, לפיכך נתן השני נקבים בקרן מערבית דרומית מן היסוד, כמו שבארנו בצורה זו.

ודע שהסובב נקרא "סובב", לפי שהוא סובב המזבח בארבע רוחות גמורות, בהפך היסוד.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ובקרן מערבית דרומית - למטה באמה של יסוד היו שני נקבים:

שהדמים הניתנים על יסוד מערבי - כגון שיירי הדם של חטאות הפנימיות, שלאחר כל המתנות היה שופך שיירי הדם על יסוד מערבי:

ועל יסוד דרומי - שיירי הדם של חיצוניות:

יורדין - דרך אותן נקבים, ומתערבים באמת המים שבעזרה, ומשם יוצאין לנחל קדרון. ובעלי גנות היו קונים אותן מן הגזברים לזבל בהן את הקרקע:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ועל יסוד דרומי. פי' הר"ב שירי הדם של חיצונות. לכאורה חטאות חיצונות קאמר דהא בחטאות מיירי לעיל. וכן לשונו בהדיא בפי' מ"ב פ"ו דזבחים. ושם כתבתי דלאו דוקא:

ויוצאין לנחל קדרון. כתב הר"ב ובעלי גנות היו קונים אותן מן הגזברים כו'. כדתנן במ"ו פ"ה דיומא. וע"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ובקרן מערבית דרומית: תוס' ז"ל שם פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ד:)

ומתערבין באמה: פי' של דרומי ושל מערבי:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים: סמוך לקצה גג היסוד שם:

שהדמים הניתנין על יסוד מערבי: הן שיירי הדם של חטאות הפנימיות, שדמן נזרק בהיכל או בק"ק, ושיירי הדם נשפך אח"כ על כל אורך יסוד המערבי ונמשכין ושותתין לנקב המערבי:

ועל יסוד דרומי: הן שיירי הדם של כל שאר הקרבנות, שאחר שנזרק דמן על מזבח החיצון כל א' כדינו, שופך שיורי הדם לנקב המזרחי שבאמה של יסוד המערבי, במקום שבולט לצד דרום:

יורדין בהן: דרך אותן הנקבים. [ונ"ל דמה"ט היה ב' נקבים שם א' לדם הפנימיות וא' לחצוניות. ומסתבר שנקב המערבי מיוחד לשיירי דם חטאות הפנימיות שנשפכין ליסוד מערבי. ונקב המזרחי שהיה יותר נוטה לצד דרום של מזבח, היה מיוחד לשיירי דם של שאר כל הקרבנות שנשפכין ליסוד דרומי. ונ"ל עוד דמדאי אפשר לומר ששפכו הדמים אל הנקבים ממש, דהרי אמרינן במשנה שהנקבים רק כעין חוטמין דקין היו, והאיך אפשר לצמצמם לשפוך לנקבים דקים כאלו דם העב. ותו תינח שיירי דם שנשפכין ביסוד דרומי, אבל שיירי הדם שנשפכין ביסוד המערבי הרי על כרחך היו נשפכין ביסוד להלן מהנקבים שהיה ביסוד דרומי. אע"כ שפכו הדם על היסוד ממש. ומשם זוחלין והולכין כל דם אל נקב המיוחד לו, אבל היה ביסוד שפה גבוה קצת סביב, כדי שיהיה גג שלו כעין מזחילה, שכשישפוך שם הדם בכל סביבו, לא יזובו הדמים לרצפה, רק כל א' להנקב המיוחד לו]:

ומתערבין באמה: שדרך הנקבים הנ"ל יורדים הדמים לחלל קטן שתחת המזבח שם, שנקרא שית כלקמן. ומשם שותתין תחת הרצפה במזחילה, אל הנחל הרחב אמה שעובר בעזרה. והנחל ההוא היה מיוחד ג"כ להדיח העזרה, שכשרצו לנקות הרצפה מהדמים פקקו מקום יציאת הנחל מהעזרה, ועי"ז מימיו ממלאין כל הרצפה שבעזרה, שנמוכה הרבה מרצפת ההיכל, ונרחצת עי"ז יפה ואח"כ פותחין הסתימה ויצא הכל [כפסחים ס"ד א']:

ויוצאין לנחל קדרון: שהיה חוץ לירושלים. ומשם נמכר הדם לגננין לזבל בו שדותיהן, ודמי המקח להקדש:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת