משנה כתובות ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ח · משנה ד | >>
רבי שמעון אומר: מקום שיפה כחו בכניסתה, הורע כחו ביציאתה. מקום שהורע כחו בכניסתה, יפה כחו ביציאתה.
פירות המחוברין לקרקע, בכניסתה שלו וביציאתה שלה. והתלושין מן הקרקע, בכניסתה שלה וביציאתה שלו.
משנה מנוקדת
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מָקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ בִּכְנִיסָתָהּ, הוּרַע כֹּחוֹ בִּיצִיאָתָהּ;
- מָקוֹם שֶׁהוּרַע כֹּחוֹ בִּכְנִיסָתָהּ, יִפָּה כֹּחוֹ בִּיצִיאָתָהּ.
- פֵּרוֹת הַמְּחֻבָּרִין לַקַּרְקַע,
- בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁלּוֹ, וּבִיצִיאָתָהּ שֶׁלָּה;
- וְהַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע,
- בִּכְנִיסָתָהּ שֶׁלָּהּ, וּבִיצִיאָתָהּ שֶׁלּוֹ:
נוסח הרמב"ם
רבי שמעון אומר:
- מקום שיפה כוחו - בכניסתה,
- הורע כוחו - ביציאתה,
- מקום שהורע כוחו - בכניסתה,
- יפה כוחו - ביציאתה,
- פירות מחוברין לקרקע -
- בכניסתה שלו - וביציאתה שלה,
- התלושין מן הקרקע -
- בכניסתה שלה - וביציאתה שלו.
- מקום שיפה כוחו - בכניסתה,
פירוש הרמב"ם
רבי שמעון חולק עם חכמים בפירות מחוברין בשעת יציאה, רוצה לומר כשמגרשה ויש לה פירות מחוברין לקרקע שצמחו בעודה תחתיו. רבי שמעון אומר של אשה. וחכמים אומרים במה שקדם, מחוברין לקרקע שלו לעולם, בין בכניסתה בין ביציאתה.
והלכה כרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ביציאתה - אם בא לגרשה:
פירות המחוברים לקרקע בכניסתה שלו - כלומר בשעת נפילתן שלו, כדברי חכמים. ואיכא בין חכמים לר"ש פירות המחוברין בשעת יציאה, דלא איירי בהו חכמים ולית להו הא דאמר ר"ש ביציאתה שלה דקסברי, מה שגדל ברשותו שלו. ו והלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
וביציאתה שלה. כתב הר"ב ואיכא בין חכמים לר"ש פירות המחוברים בשעת יציאה וכו' דקסברי רבנן מה שגדלו ברשותו הרי הן שלו. ועיין מ"ש במשנה ז' פ"ח דב"ב. וכתב רש"י תלוש בשעת יציאה ליכא למימר דפליגי עליה ונימרו שלה דכיון דתלשן הכל מודים שזכה בהן. ע"כ ונמצא עכשיו שר' שמעון משוה מדותיו בכניסה וביציאה הלכך מסתברא טעמיה והלכה כר' שמעון כ"כ הרא"ש. והר"ן כתב בשם הראב"ד משום דבתוספתא שנאו בסתם ולגבי הלכות פסוקות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ו) (על הברטנורא) ותלוש בשעת יציאה ליכא למימר דפליגי עליה ונימרו שלה, דכיון דתלשן הכל מודים שזכה בהן. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ר"ש אומר וכו': ביד שם סי' כ"ד. ובטור א"ה סימן פ"ח. וכתב הר"ן ז"ל ומגיד משנה ז"ל דלבעל הלכות גדולות דגריס בגמרא ר"ש פירות מחוברין בשעה יציאה אתא לאשמועינן משמע דלא פליגי רבנן עליה וכן עיקר ע"כ. וכן הוא ג"כ בפסקי הרא"ש ז"ל אכן ר"ע ז"ל תפס הגירסא האחרת דבגמרא דפליג ר"ש ואפ"ה הלכה כמותו משום דמסתבר טעמיה ועוד דבתוספתא שנויים דבריו סתמא גבי הלכות פסוקות. כיצד המחוברין לקרקע וכו' כך הוגה בר"ש לוריא ז"ל:
וביציאתה שלו: דמה שקדם ותלש בעודה תחתיו זכה בהן מדין. נכסי מלוג אפי' לחכמים רש"י ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו בכניסתה: כשנשאת:
הורע כחו ביציאתה: כשמגרשה:
יפה כחו ביציאתה: כיצד. פירות וכו':
פירות המחוברין לקרקע בכניסתה שלו: כחכמים לעיל:
וביציאתה שלו: ולחכמים המחוברים ביציאתה שלו [ועי' פ"ט מ"ג]. וקיי"ל כר"ש [פ"ה]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת