משנה כריתות א ז

מתוך ויקיטקסט
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק א · משנה ז | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האשה שיש עליה ספק חמשה זיבות וספק חמשה לידות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה.

חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, והשאר עליה חובה.

מעשה שעמדו קנים בירושלים בדינרי זהב.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, המעון הזה, לא אלין הלילה, עד שיהיו בדינרין כז.

נכנס לבית דין ולמד, האשה שיש עליה חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים, ואין השאר עליה חובה.

ועמדו קנים בו ביום ברבעתים.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

האישה שיש עליה ספק חמש לידות ספק חמש זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה חמש לידות ודאייות חמש זיבות ודאייות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה מעשה שעמדו קנים בירושלים בדינר זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין נכנס לבית דין ולימד האישה שיש עליה חמש לידות ודאייות חמש זיבות ודאייות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה ועמדו קנים בו ביום ברבעתיים.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

חמשה ספיקי זיבות - ספק זיבה הוי כגון טועה שראתה שלשה ימים ואינה יודעת אם בימי נדתה אם בימי זיבתה, מביאה קרבן ואינו נאכל. וספק לידה הוי כגון הפילה ואינה יודעת מה הפילה. ואם יש עליה חמשה ספיקות של זיבה או חמשה ספיקות של לידה:

מביאה קרבן אחד - חטאת העוף הבא על הספק:

ואוכלת בזבחים - שהרי הקרבן הזה לטהרה בא, הרי הוא כטבילה, שאם נטמאת האשה כמה טומאות טבילה אחת עולה לכולם, אף קרבן זה כן:

ואין השאר עליה חובה - לא הצריכוה חכמים להביאן, שאף האחת בקושי התירו להקריב ספק מליקת חולין למזבח, אלא שאם לא כן אין לה תקנה ליטהר בקדשים: חמש לידות ודאות, או חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים. כדפרישנא:

והשאר עליה חובה - דתניא, יכול תביא על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת קרבן אחד לשניהם, תלמוד לומר (ויקרא יב) זאת תורת היולדת כו:

קינין - שתי קינין. דהיינו ארבע תורין:

בדיני זהב - בשני [דינרי] זהובים, דינר זהב לכל קן:

המעון הזה - שבועה היא:

נכנס לבית דין ולימד כו' - אע"פ שהיקל בשל תורה. ולימד דבר שאינו כהלכה, משום עת לעשות לה' עשה כן. שאלמלא כן לא ימצאו, וימנעו העניות מלהביא אפילו אחד ויאכלו קדשים בטומאת הגוף:

ברבעתים - שני קינין בשני רבעי דינר כסף. ודינר זהב הוא עשרים וחמש דינרי כסף:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כו) (על הברטנורא) משמע על לידה אחת מביאה דהיינו עכא"וא. רש"י. ודאינה מביאה על כל לידה ולידה דתוך מלאת עיין בפי' הר"ב פ"ב מ"ד:

(כז) (על המשנה) בדינרין. דינרין של כסף. דינרי. של זהב. ערוך:



כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא