משנה כלים כב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כב · משנה ו | >>
כסא שניטל חיפויו האמצעי והחיצונים קיימים, טמא.
ניטלו החיצונים והאמצעי קיים, טמא.
רבי שמעון אומר: אם היה רחב טפח.
משנה מנוקדת
כִּסֵּא שֶׁנִּטַּל חִפּוּיוֹ הָאֶמְצָעִי,
- וְהַחִיצוֹנִים קַיָּמִים,
- טָמֵא.
- נִטְּלוּ הַחִיצוֹנִים וְהָאֶמְצָעִי קַיָּם,
- טָמֵא.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אִם הָיָה רָחָב טֶפַח:
- וְהַחִיצוֹנִים קַיָּמִים,
נוסח הרמב"ם
כיסא -
- שניטל חיפויו האמצעי, והחיצונים קיימין - טמא.
- ניטלו החיצונים, והאמצעי קיים - טמא.
- רבי שמעון אומר: אם היה רחב טפח.
פירוש הרמב"ם
זאת התמונה מהחיפוי מפורסם אצלם והיה להן יוצא ובא הוא בתוך החיפוי, וחיפוים רבים יוצאים מזה והן חיפוייו החיצונים, ומתמונתו הוא מבואר כי כאשר ישאר אחד מן החיפויין הנה נשאר בתמונתו ולזה יטמא מדרס.
ורבי שמעון יתנה שישאר מן החיפוי הפנימי והוא רחב טפח.
ואין הלכה כרבי שמעון:
פירוש רבינו שמשון
חפויו האמצעי. הוא האמצעי דכיון דאמצעי נשאר טמא וחזי לישיבה ור' שמעון סבר דפחות מטפח לא חשיב מושב:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שניטל חפויו האמצעי - שניטל לוח האמצעי ונשאר לוח מכאן ולוח מכאן:
טמא - דחזי לישיבה:
אם היה רחב טפח - חזי לישיבה. ואם לא, לא:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כסא שניטל חפויו האמצעי וכו': זאת התמונה מהחפוי מפורסם אצלם והיה לו זֵר בערבי זיג והוא שוקע בתוך החפוי ותפויים רבים בולטים יותר מזה הזיר והן חפוייו החיצונים ומתמונתו הוא מבואר שאם נשאר אחד אחד מן החפויין שהוא נשאר בתמונתו ולזה יטמא במדרס ור"ש יתנה שישאר מן החפוי האמצעי השוקע והוא הזיר רחב טפח ואין הלכה כר"ש. הרמב"ם ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
כסא שניטל חפויו האמצעי: היינו מקום המושב שהכסא יש בו חיפויים גם מהצדדים וכדאמרן [לעיל סי' כ"ב] אבל חפוייו שלמושב הוא באמצען:
והחיצונים קיימים: היינו הדפים שבג' צדדי הכסא שמסבבים את המושב:
טמא: דדוקא כשנשאר רק מלבן פליגי חכמים על שמאי לעיל [במ"ד] וס"ל דלא חזי לישיבה. אבל הכא שנשארו דפנות של הכסא. תחת ב' זרועות היושב וגם נגד אחוריו. שפיר יכול לתמוך היושב א"ע על המלבן. אף שניטל הדף שתחת המושב. ועוד דהכא היה יכול להפכו על צדו ולישב על חפוייו שמן הצד:
טמא: אף שהלוח שתחת המושב לא נשאר ממנו רק פחות מטפח. אפ"ה כיון שנשאר גם המלבן. ראוי למושב הוא. ולא גרע מאילו היה מקום המושב מסורג כולו מדפין שאין בכל א' מהן רוחב טפח. ואפ"ה טמא מדרס אף שיש חלול בין דף לדף [כפט"ז מ"א] עכ"פ הרי חזי למושב. והא דלא כלל תנא להך ב' בבי. ולתני ניטל חפוי האמצעי או החיצונות טמא. היינו משום דרק בסיפא שנשאר רק לוח האמצעי פליג ת"ק אר"ש. וס"ל דאפי' בשאין ברוחב המושב טפח מק"ט מדרס. והיינו מדנשאר גם המלבן. אבל ברישא שניטל המושב. ונשארו דפנות שבצדדים. גם ת"ק מודה שאע"ג שמק"ט מדיכול להפכו. היינו רק בשיש רוחב טפח בהדופן שמהצד:
רבי שמעון אומר אם היה רחב טפח: ר"ל דוקא בנשאר במקום המושב רוחב טפח מק"ט מדרס. דדוקא בשדפנות כסא קיימות. מודה לת"ק דאפי' אין מקום המושב רחב טפח מק"ט מדרס. והיינו מדיש לו סמיכה גם מצדדי היושב סביב. אבל בנטלו החפויין שמהצדדים. גם בנשאר המלבן אמק"ט מדרס רק אם מקום המושב רחב טפח. ואע"ג דבמטה מסורגת שיש חלול בין הסריגים. ואין טפח שלם תחתיו. ואפ"ה מטמא מדרס [כפט"ז מ"א] התם מתחלה נעשה לישיבה כזו. משא"כ הכא מתחלה היה בהכסא גם סמוכות להיושב בג' צדדיו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת