משנה כלים ז ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק ז · משנה ד | >>
היתה מופרשת מן הכירה, בזמן שהיא גבוהה שלוש אצבעות, מטמאה במגע ובאויריד.
פחותה מכאן או שהיתה חלקה, טהורהטז.
פטפוטי כירה שלשה של שלש אצבעות, מטמאים במגע ובאויר.
פחות מכאן, כל שכן הן טמאים.
ואפילו הן ארבעה.
משנה מנוקדת
הָיְתָה מֻפְרֶשֶׁת מִן הַכִּירָה,
- בִּזְמַן שֶׁהִיא גְּבוֹהָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת,
- מִטַּמְּאָה בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר;
- פְּחוּתָה מִכָּאן, אוֹ שֶׁהָיְתָה חֲלָקָה,
- טְהוֹרָה.
- בִּזְמַן שֶׁהִיא גְּבוֹהָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת,
- פִּטְפּוּטֵי כִּירָה
- שְׁלֹשָׁה שֶׁל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת,
- מִטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבָאֲוִיר.
- פָּחוֹת מִכָּאן,
- כָּל שֶׁכֵּן הֵן טְמֵאִים;
- וַאֲפִלּוּ הֵן אַרְבָּעָה:
- שְׁלֹשָׁה שֶׁל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת,
נוסח הרמב"ם
היתה מופרשת מן הכירה -
- בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות - מיטמא במגע ובאוויר.
- פחותה מכן, או שהיתה חלקה - טהורה.
- פטפוטי כירה -
- שלשה של שלש אצבעות - מיטמאין במגע ובאוויר.
- פחות מכן - כל שכן הן טמאין, אפילו הן ארבעה.
פירוש הרמב"ם
חלקה - רוצה לומר שאין לה שפה, אבל כמו לוח פשוט.
ופטפוטי כירה - כבר ביארנו שהם הקצוות הבולטים אשר תעמוד עליהם הקדרה.
ואמר פחות מכאן כל שכן הם טמאים - רוצה לומר ביותר ראוי שהם יתטמאו במגע ובאויר כאשר היה בגופו פחות משלש אצבעות, לפי שהוא נחשב מעצם הכירה איך שיהיה קצר הפטפוט ואיך שיהיה ארוך שהכל נבדל מהכירה כמו שיתבאר בהלכה שיבוא אחר זה.
ואמרו ואפילו הם ארבעה - ואף על פי שהיו ארבעה פטפוטים, כולם יתטמאו במגע ובאויר.
והלכה כרבי מאיר:
פירוש רבינו שמשון
מופרשת שלא בנאם האומן בחיבור אלא זו לעצמה וזו לעצמה:
חלקה. אם נפרשה חלקה בלא בית קיבול כלל אם כן הוי זו ואין צריך לומר זו דאפילו בפחות משלש אצבעות מטהרים כל שכן חלקה לגמרי ושמא חלקה (בס"י חזיא) הויא טפי מהיכא דכתליה פחותים משלש אצבעות ועוד יש לפרש או שהיתה חלקה כלומר שנבנית בחיבור ואח"כ נחלקה לגמרי כדפירש בתוספתא:
של שלש. גובה הפטפוט של שלש אצבעות:
כל שכן. אם פחותים משלש אצבעות דנידונים ככירה ואפילו אם הפטפוטים הם ארבעה נידונים הם ככירה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היתה מופרשת - שלא בנה האומן מתחלה החצר והכירה מחוברים יחד, אלא זו לעצמה וזו לעצמה:
חלקה - בלא בית קיבול כלל. וזו ואין צריך לומר זו קתני טו:
פטפוטי כירה - רגלי הכירה יז, שהם שלשה רגלים והם גבוהים שלש אצבעות, נחשבים ככירה ומיטמאים במגע ובאויר ככירה עצמה, וכל שכן אם הן פחותים משלש אצבעות שהם נידונים ככירה:
ואפילו הן ארבעה - רגלים, נידונים ככירה:
פירוש תוספות יום טוב
מטמא במגע ובאויר. הרי זו חיבור לה בין לטומאת מגע. בין לטומאת אויר. הרמב"ם פי"ז מהלכות כלים:
או שהיתה חלקה. כתב הר"ב זו ואצ"ל זו קתני. ומסיים הר"ש. ושמא חלקה [חזיא] טפי מהיכא דכותליה פחותים משלשה אצבעות. ועוד יש לפרש או שהיתה חלקה. כלומר שנבנית בחבור ואח"כ נחלקה לגמרי. כדפי' בתוספתא. ע"כ:
טהורה. אין חבור לה ואם נטמאת הכירה בין מאוירה בין במגע. החצר טהורה. וכן אם נטמאת החצר. הכירה טהורה. הרמב"ם שם:
פטפוטי הכירה. פי' הר"ב רגלי הכירה. וכן פי' הר"ש. ולשיטתייהו אזלי דבפירושם [סוף] פ"ה. ושם כתבתי פי' הרמב"ם דפטפוטים הם קצוות הבולטים אשר תעמוד עליהם הקדרה. והרי הם למעלה על הכירה יוצאים ובולטים. ושפיר מלתא לדידיה במתני' דלקמן היו גבוהים כו'. וכן עוד בסוף פירקין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יד) (על המשנה) מיטמא כו'. הרי זו חיבור לה בין לטומאת מגע בין לטומאת אויר. הר"מ:
(טו) (על הברטנורא) ושמא חלקה חזיא טפי מהיכא דכותליה פחותים מג' אצבעות. ועוד י"ל או שהיתה חלקה כלומר שנבנית בחבור ואח"כ נחלקה לגמרי. הר"ש:
(טז) (על המשנה) טהורה. אין חיבור לה, ואם נטמאת הכירה בין מאוירה בין במגע, החצר טהורה. וכן אם נטמאת התצר הכירה טהוו. ה. הר"מ:
(יז) (על הברטנורא) הר"ש. וכן פירש. בפרק ה'. והר"מ פירש, דפטפוטים הם קצוות הבולטים אשר תעמוד עליהם הקדרה והרי הם למעלה על הכירה יוצאים ובולטים. ואתי שפיר לדידיה מתניתין דלקמן דסוף פרקין:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מיטמאה במגע ובאויר: בנקודת חירק תרת המ"ם גרסי' בכולהו עד סוף הפרק:
פחות מכאן כל שכן הן טמאים: כתב הרי"א ז"ל ס"א כל שהן הן טמאים ע"כ:
ואפי' הן ארבעה: רגלים נדונין ככירה אפי' שאין דרך לעשות אלא שלש. הרא"ש ז"ל. ואפי' הן ארבעה גרסי' דפטפוט לשון זכר וכדמשמע ממתני' דבסמוך:
תפארת ישראל
יכין
היתה מופרשת מן הכירה: שלא נתחברו מהיוצר יחד:
בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמא במגע ובאויר: ר"ל שניהן חיבור זל"ז דבנטמא אחד מהן במגע או באויר נטמא חבירו. אע"ג שבאמת אינן מחוברין יחד. מדעכ"פ זקוקין זל"ז לאש א' וכמש"ל:
פחותה מכאן או שהיתה חלקה: שאין כותל כלל להחצר. ואע"ג דכ"ש הוא מאינה גבוה גא"צ [עי' הר"ב]. נ"ל דאו שהיתה חלקה גם אבבא דחברה היוצר קאי. וקמ"ל דאפ"ה אינה חבור וכדיכון לעיל סי' י"א [וכן מוכח מדלא נקט חלקה ברישא במחוברת זל"ז]:
טהורה: ר"ל אינן חיבור כלל אפי' לענין מגע שנטמא בה כירה. ואפי' בנגע טומאה בהחצר לא נטמא רק חצר ולא כירה. ואת"ל עכ"פ נהוי חצר כיד להכירה. י"ל דבאינן מחוברין אפי' יש לה דפנות גבוהות קצת ונוח לאחזה שם אפ"ה מדאינן מחוברין לא מחשב יד. ובחלקה אף שמחוברות זל"ז. הרי אינו נוח לאחזה שם מדדבוק המושב להקרקע:
פטפוטי כירה: בליטות טיט שע"ג כירה כסגול להושיב עליהן הקדירה. וי"א שהן רגלי הכירה [ועמ"ש רפ"ו] אמנם מלישנא דמג' ולמטן דנקט לקמן [מ"ה] משמע טפי כפי' קמא:
של שלש אצבעות: ר"ל דוקא כשהן ג'. וכל א' גבוה גא"צ אז מטמאין וכו':
כל שכן הן טמאים: ר"ל כ"ש שנחשבין חיבור לכירה שיתטמא כ"א בשנטמא חבירו במגע או באויר. דכל שנמוכין טפי. טפי חזו למלתייהו לבשל עליהן הקדירה ע"י האש שבכירה. ונחשבין טפי לגוף א':
ואפי' הן ארבעה: ר"ל אפי' יש שם ד' פטפוטין לא אמרינן מדיש בין כולן אחד שא"צ לשפיתה כולן לא יחשבו חיבור מדיוכל בכל א' לומר שא"צ לו [ועי' זבים פ"ד מ"ז]. ניטל א' מהן: מהג' הפטפוטין הנ"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת