משנה כלאים ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ו · משנה ו | >>
פסקי עריס, שמונה אמות ועוד.
וכל מדות שאמרו חכמים בכרם, אין בהם ועוד, חוץ מפסקי עריס.
אלו הן פסקי עריס?
עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן.
אם יש שם שמונה אמות, לא יביא זרע לשם.
שמונה אמות ועוד, נותנין לו כדי עבודתו, וזורע את המותר.
משנה מנוקדת
פִּסְקֵי עָרִיס, שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד.
- וְכָל מִדּוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּכֶּרֶם, אֵין בָּהֶם "וְעוֹד", חוּץ מִפִּסְקֵי עָרִיס.
אֵילוּ הֵן פִּסְקֵי עָרִיס?
- עָרִיס שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ, וְנִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ חָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן וְחָמֵשׁ גְּפָנִים מִכָּאן;
- אִם יֵשׁ שָׁם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
- שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְעוֹד, נוֹתְנִין לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
נוסח הרמב"ם
פסקי עריס, שמונה אמות ועוד.
- כל מדות שאמרו חכמים בכרם, אין בהן "ועוד" - חוץ מפסקי עריס.
- ואלו הן פסקי עריס - עריס שחרב מאמצעו, ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן, וחמש גפנים מכאן;
- אם יש שם שמונה אמות - לא יביא זרע לשם;
- שמונה אמות ועוד - נותנין לו עבודתו, וזורע את המותר.
פירוש הרמב"ם
"ועוד" - כל שהוא. ביארו בתלמוד, שיעור זה הנוסף, שהוא חלק מששים חלק באמה, והוא עשירית טפח. ושיעור טפח הנזכר בכל המשנה והתלמוד, ובו יהיה השיעור תמיד הוא ארבע אצבעות בגודל, או ששה באצבע אשר תחת הגודל, ושני השיעורים שווים, ובתלמוד יתבאר כל זה.
ועבודתו הוא ששה טפחים לזו השורה, וששה לזו שכנגדה. וכבר הקדמנו לך פעמים רבות, שדין השורה של חמש גפנים כדין גפן יחידית, לפי שאינה כרם, אבל עבודתה ששה טפחים.
וכן כשיהיו שתי שורות בלבד זו כנגד זו, וביניהם שמונה אמות, מותר לו לזרוע ביניהם, כמו שנתבאר בסוף פרק רביעי. וזה הדין בעצמו, כדין בשתי שורות אלו כשיהיו עריס, אבל הוא צריך לשמונה ועוד, ואז יהיה מותר לו לזרוע ביניהם, לאחר שירחיק אמה מכל שורה מהם, כמו שבארנו:
פירוש רבינו שמשון
פסקי עריס. מפרש בסיפא:
ועוד. קתני בתוספתא (שם) וכמה ועוד אחד מששה באמה ומפרש בירושלמי (הל' ד) טפח:
שהרב באמצעו. כגון שנטע י"א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעית ונעשו ב' עריסין:
ח' אמות ועוד נותנים לו עבודתו. לר' יוחנן בן נורי (הוא) דלא חשיב עריס כרם נותנין ו' טפחים לזה וו' טפחים לזה וזורע את המותר ולמאן דחשיב ליה כרם אין יכול לזרוע אלא ההוא ועוד דשמעינן מינה דאפילו מאן דחשיב ליה כרם לאו לכל מילי מדלא בעי בפסקי עריס ט"ז אמה כקרחת הכרם ועוד דהזורע ארבע אמות מקדש והזורע מותר פסקי עריס מו' טפחים ואילך לא מקדש כדתנן לקמן (פ"ז משנה ג):
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פסקי עריס - מפרש לה ואזיל:
שמונה אמות ועוד - כלומר מוסיף עוד על שמונה אמות דבר מועט והיא ששית אמה דהיינו טפח ט:
שחרב מאמצעו - כגון שנטע י"א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעי ונעשו שתי עריסין, שאין עריס פחות מחמש גפנים:
שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו - לר' יוחנן בן נורי דלא חשיב עריס כרם נותן ששה טפחים לזה וששה טפחים לזה וזורע את המותר, ולמאן דחשיב ליה כרם צריך שיתן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ואינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. מיהו אפילו מאן דחשיב עריס כרם לאו לכל מילי, מדלא בעי בפסקי עריס ט"ז אמה כמו בקרחת הכרם, ועוד דהזורע ד' אמות בכרם מקדש והזורע מותר פסקי עריס מששה טפחים ואילך לא מקדש כדלקמן [פ"ז מ"ג]:
פירוש תוספות יום טוב
ועוד .פירש הר"ב טפח. לשון הרמב"ם ושיעור טפח הנזכר בכל המשנה בכל הש"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ארבע אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השיעורים שוים. ודין מותר פסקי עריס שזכר הר"ב כדלקמן הוא בפרק ז משנה ג:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על הברטנורא) לשון הר"מ ושיעור טפח הנזכר בכל הש"ס ובו יהיה השיעור תמיד. הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל ושני השעורים שוין:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פסקי עריס וכו': ברמב"ם שם פי' דועוד היינו א' מששים באמה ונראה שכך היתה גרסתו בתוספתא וכן פי' ג"כ במשנה. וגם בפי' הר"ש ז"ל הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וכמה ועוד אחד מששים באמה ומפ' בירו' עשירית טפח ע"כ:
וכל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד חוץ מפסקי עריס: ובירוש' פריך אמאי תנא בכרם ולא תנא כל מדות שנתנו חכמים אין בהם ועוד. דאי משום דתנינן פ"ד דתרומות ר' יהושע אומר במאה ועוד. ועוד זה אין לו שיעור. ר' יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע. יש לדחות דתמן למדות וכאן לאמות. ואי משום דתנינן במנחות פ' התודה עשרת קבין ירושלמיות שהן ששה עשרונות ועדויין התם נמי למדות וכאן לאמות ולעולם איבעיא לן למה תני בכרם. ומשני משום דתנינן בעירובין פ"ב הגנה והקרפף שהן ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים ותני יש כאן דבר מועט ולא יכלו חכמים לעמוד עליו שאין ממנו לעשות רצועה להקיף ממנו ד' רוחות אלמא דאיכא ועוד באמות. ומש"ה תני במתני' בכרם למעוטי האי דעירובין:
אלו הן פסקי עריס עריס שחרב מאמצעו: ירושלמי לא שנא בין שבנה גדר ואח"כ נטע אחת עשרה גפניס בין שנטע אחת עשרה גפנים ואח"כ בנה גדר ואח"כ נפסקה האמצעית יש כאן עריס ויש כאן פסקי עריס. ואם חרב הגדר ואין בו עשרה אין כאן עריס ולא פסקי עריס חזר ובנאו חזר עריס למקומו ודכוותה חזרו פסקי עריס למקומן:
בפי' ר"ע ז"ל. אינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. כ' עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה אלא א"צ להרחיק אלא ששה טפחים בלבד כיון שיש כאן ח' אמות ועוד ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
פסקי עריס: מפרש ואזיל:
שמנה אמות ועוד: ר"ל ועוד מעט. והוא טפח של ד' גודלים:
וכל מדות שאמרו חכמים: באמות. אבל במדות אשכחינן ועוד. בפ"ז דמנחות מ"ב ופ"ד דתרומות מ"ז וכירושלמי הכא [וצ"ע לפע"ד תוס' פסחים דף מ"ח ב' דמדלא מקשי ירושלמי נמי מהא ש"מ דל"ג התם ועוד]:
בכרם: ל"ג ליה לפי ירושלמי הנ"ל:
עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וה' גפנים מכאן: שהיה תחילה שורה של י"א גפנים. וניטל הגפן האמצעי. ונעשו ב' עריסין דאין עריס פחות מה' גפנים:
אם יש שם: בין ב' העריסין:
ח' אמות לא יביא זרע לשם: כלעיל פ"ד מ"ח:
נותנין לו כדי עבודתו: לר"י בן נורי במ"א. סגי להרחיק ו"ט. ולת"ק שם רשאי לזרוע רק הועוד. דאף דלדידי' עריס ככרם. לאו לגמרי ככרם הוה. דקרחת הכרם צריך טז"א. ופסקי עריס סגי בח"א. וכמו כן הזורע ד"א בכרם מקדש. ובמותר פסקי עריס מו' טפחים ואילך לא מקדש:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת