משנה דמאי א ג
מתוך ויקיטקסט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק א · משנה ג | >>
הלוקח לזרע ולבהמה, קמח לעורות, שמן לנר, שמן לסוך בו את הכלים, פטור מן הדמאי.
מכזיב ולהלן, פטור מן הדמאי.
חלת עם הארץ, והמדמע ז, והלקוח בכסף מעשר שני, ושירי המנחות, פטורין מן הדמאי.
שמן ערב ט, בית שמאי מחיבין, ובית הלל פוטרין.
נוסח הרמב"ם
הלוקח לזרע ולבהמה קמח לעורות שמן לנר שמן לסוך בו את הכלים פטור מן הדמאי מכזיב ולהלן חייב בדמאי חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מעשר ושירי המנחות פטורין מן הדמאי שמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הלוקח לזרע - לקח תבואה לזרעה פטור בדמאי, דאילו טבל ודאי אסור לזרוע:
ולבהמה - לקח מתחלה להאכיל לבהמה פטור מן הדמאי. אבל לקח מתחלה לאדם ונמלך עליה לבהמה חייב לעשר בדמאי:
וקמח לעורות - לעבד בו עורות:
מכזיב ולהלן - כזיב הוא סוף המקום שכבשו עולי. בבל ומשם ולהלן כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, ולא נתחייבו בדמאי אלא הארצות שכבשו עולי בבל בלבד, הלכך מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי ולא חיישינן שמא מפירות הארץ שכבשו עולי בבל הוליכו לשם, שחזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע לך שהוא חייב וחזקת ארץ ישראל חייב עד שיודע לך שהוא פטור:
חלת עם הארץ - שתקן לו גבל חבר ו ורוצה ליתנה לכהן חבר פטור מלעשר:
והמדומע - עם הארץ שנפלה לו סאה של תרומה לפחות ממאה סאין של חולין שנעשה הכל מדומע כלומר עירוב תרומה ונותן הכל לכהן פטור מלעשר דמאי:
והלקוח בכסף מעשר - שלקח דמאי במעות של מעשר שני, בין במעות מעשר שני של דמאי בין במעות מעשר שני של ודאי פטור מלעשר:
ושירי מנחות - שהקומץ למזבח והשירים נאכלים לכהנים ולא חיישינן שמא הביא עם הארץ דבר שאינו מתוקן ח:
שמן ערב - שמן אפרסמון. וי"מ שמן זית מעורב עם מור ואהלות ובשמים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ו) (על הברטנורא) ובירושלמי פליגי רבי אושעיא ורבי יוחנן. דרבי יוחנן אומר בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו ולרבי אושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן:
(ז) (על המשנה) והמדומע. התרומה שמה דמעה מלשון הפסוק מלאתך ודמעך:
(ח) (על הברטנורא) היינו אליבא דרבי אושעיא אבל לרבי יוחנן לא גזרו וא"צ לטעם לא חיישינן וכו' וטעמא דרבי יוחנן דכל לכהן לא גזרו וכעין דאיתא ספ"ה. תוי"ט:
(ט) (על המשנה) שמן ערב. ולשון הר"ש דעיקרו למשיחה ולא לאכילה דחמירא כלומר אע"ג דסיכה נמי כשתיה כדלקמן מ"מ לא חמור כמו אכילה ושתיה עצמה:
