משנה ברכות ה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ה · משנה ד | >>
העובר לפני התיבה, לא יענה אחר הכהנים אמן, מפני הטרוף.
ואם אין שם כהן אלא הוא, לא ישא את כפיו.
ואם הבטחתו י שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו, רשאי.
תוכן עניינים |
משנה מנוקדת
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה - לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים - אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף.
וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאִם הַבְטָחָתוֹ, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ - רַשַּׁאי:
נוסח הרמב"ם
- העובר לפני התיבה –
- לא יענה אחר הכהנים "אמן",
- מפני הטירוף.
- אם אין שם כהן אלא הוא –
- לא ישא את כפיו.
- ואם הבטחתו היא שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו –
- רשאי.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לא יענה אחר הכהנים אמן - בסוף כל ברכה כמו ששאר הצבור עונים:
מפני הטירוף - שלא תטרוף דעתו ויטעה, לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולהקרות להן מלה במלה ואם יענה אמן לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו מהר ולהתחיל הברכה שראוי שיתחיל:
לא ישא את כפיו - שמא לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו להתחיל שים שלום שתהא דעתו מטורפת מאימתא דצבורא:
ואם הבטחתו - כלומר אם בטוח הוא שלא תהא דעתו מטורפת מאימת הצבור:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על המשנה) ואם הבטחתו. והטעם כדי שלא תתבטל נשיאת כפים אבל אם יש שם כהן אחר שישא את כפיו לא ישא ש"צ את ידיו ואפי אם הבטחתו. הג"מ. וע"ש:
פירוש הרמב"ם
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ברכות · פרק ה · משנה ד | >>
העובר לפני התיבה, לא יענה אחר הכהנים אמן, מפני הטרוף.
ואם אין שם כהן אלא הוא, לא ישא את כפיו.
ואם הבטחתו י שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו, רשאי.
משנה מנוקדת
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה - לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים - אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף.
וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאִם הַבְטָחָתוֹ, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ - רַשַּׁאי:
נוסח הרמב"ם
- העובר לפני התיבה –
- לא יענה אחר הכהנים "אמן",
- מפני הטירוף.
- אם אין שם כהן אלא הוא –
- לא ישא את כפיו.
- ואם הבטחתו היא שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו –
- רשאי.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לא יענה אחר הכהנים אמן - בסוף כל ברכה כמו ששאר הצבור עונים:
מפני הטירוף - שלא תטרוף דעתו ויטעה, לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולהקרות להן מלה במלה ואם יענה אמן לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו מהר ולהתחיל הברכה שראוי שיתחיל:
לא ישא את כפיו - שמא לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו להתחיל שים שלום שתהא דעתו מטורפת מאימתא דצבורא:
ואם הבטחתו - כלומר אם בטוח הוא שלא תהא דעתו מטורפת מאימת הצבור:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על המשנה) ואם הבטחתו. והטעם כדי שלא תתבטל נשיאת כפים אבל אם יש שם כהן אחר שישא את כפיו לא ישא ש"צ את ידיו ואפי אם הבטחתו. הג"מ. וע"ש:
פירוש הרמב"ם
משנה פתוחה
- (ד) העובר לפני התיבה –
- לא יענה אחר הכהנים "אמן",
- מפני הטירוף.
- ואם אין שם כהן אלא הוא –
- לא ישא את כפיו.
- ואם הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו –
- רשאי.
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- העובר לפני התיבה –
- לא יענה אחר הכהנים "אמן",
- מפני הטירוף.
- אם אין שם כהן אלא הוא –
- לא ישא את כפיו.
- ואם הבטחתו היא שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו –
- רשאי.
פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)
העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף כו' – סדר ברכת כהנים, לעמוד לפני ההיכל בבתי כנסיות, ולהחזיר פניהם אל העם ואחוריהם להיכל, ושליח ציבור כנגד הכהנים פנים אל פנים, וישים בפיהם שלוש ברכות אות באות על עניין זה, אומר, שליח ציבור אומר "יברכך", ויענו הכהנים "יברכך", ומאמרם לקהל, ואחר כך אומר להם שליח ציבור "ה'", ויענו הכהנים "ה'", ואחר כך יאמר להם שליח ציבור "וישמרך", ויענו הכהנים "וישמרך", אז יענו כל הקהל ויאמרו "אמן". וכן בשלוש ברכות כולן על הסדר הזה.
וכשיענו הציבור "אמן", לא יענה שליח ציבור "אמן", שמא ישכח איזו ברכה היא אשר סיים; אבל יחריש ויכוון לבו בברכה השנית אשר ישים בפיהם. ופירוש טירוף, השכחה, על הדרך שזכרנו. ופירוש הבטחתו, מנהגו.
פירוש הרע"ב
לא יענה אמן אחר הכהנים – בסוף כל ברכה, כמו ששאר הצבור עונים. מפני הטירוף – שלא תטרוף דעתו ויטעה, לפי ששליח צבור הוא צריך להתחיל ברכה שניה, ולהקרות להן מלה במלה, ואם יענה "אמן" – לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו מהר, ולהתחיל הברכה שראוי שיתחיל.
לא ישא את כפיו – שמא לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו, להתחיל "שים שלום", שתהא דעתו מטורפת מאימתא דצבורא.
ואם הבטחתו – כלומר: אם בטוח הוא שלא תהא דעתו מטורפת מאימת הצבור.
עיקר תוי"ט
ואם הבטחתו – והטעם, כדי שלא תתבטל נשיאת כפים. אבל אם יש שם כהן אחר שישא את כפיו, לא ישא שליח צבור את ידיו, ואפילו אם הבטחתו וכו'. הגהות מיימוניות. ועיין שם בהגהות מיימוניות:
