משנה בבא מציעא ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ד · משנה א | >>
בבלי מד א • שולחן ערוך חושן משפט רג ד • משנה זו במהדורה המבוארת
הזהב קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הזהב.
הנחשת קונה את הכסף ג, והכסף אינו קונה את הנחשת.
מעות הרעות קונות את היפות, והיפות אינן קונות את הרעות.
אסימון קונה את המטבע, והמטבע אינו קונה את אסימון.
מטלטלין קונים את המטבע, והמטבע אינו קונה את המטלטלין ו.
זה הכלל ז, כל המטלטלין קונין זה את זה.
נוסח הרמב"ם
הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב הנחושת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחושת מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות אסימון קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימון המיטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונה את המיטלטלין זה הכלל כל המיטלטלין קונין זה את זה.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הזהב קונה את הכסף - כל דבר שהוא חשוב להיות מטבע וחריף לינתן בהוצאה, דין מעות יש לו, ואינו קונה את שכנגדו שאינו חשוב מטבע ואינו חריף בהוצאה כמותו. ומי שאין טבעו חשוב וחריף, דין פירות יש לו, ומשיכתו הוא קיום דבר. לפיכך מכי משך האחד דינרי זהב, קנה השני דינרי כסף א בכל מקום שהם ב, ואין אחד מהם יכול לחזור בו. דדינרי זהב הוו פירות לגבי דינרי כסף:
והכסף אינו קונה את הזהב - דדינרי כסף שהם חריפים בהוצאה, דין מעות יש להם לגבי דינרי זהב. ואם משך האחד דינר כסף, לא קנה האחר דינר זהב עד שימשוך, דמעות אינן קונות. והיינו טעמא נמי שנחושת קונה את הכסף, דפרוטות של נחושת שאין טיבען חשוב כל כך, הוו פירי לגבי דינרי בסף, והכסף אינו קונה את הנחושת:
מעות הרעות - שנפסלו ד:
אסימון - שנעשה במדת המטבע היוצא אלא שעדיין לא טבעו עליו צורה ה:
כל המיטלטלין קונין זה את זה - אם החליף אלו באלו, כיון שמשך האחד קנה חבירו. והאי כל ז, לאתויי אפילו ביס מלא מעות בכיס מלא מעות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) כלומר שיתחייב לו בדינרי כסף שהתנה עמו. ולא בתורת חליפין דהיינו שכשמשך זה נקנים לו דינרי כסף וברשותו הם. שאין קונין בפירות, ואין המטבע נקנה בחליפין. אלא בתורת דמים איירינן, כלומר לחייבו בדינרי כסף. ותני הזהב מחייב. גמרא:
(ב) (על הברטנורא) כמו שאמר לו. אי א"ל מארנקי חדשה יהיבנא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה אע"ג דעדיפי מינייהו וכו'. גמרא:
(ג) (על המשנה) הנחושת כו'. אע"ג דכ"ש הוא מרישא. איצטריך סד"א הני פריטי באתרא דסגיא אנהו חריפי טפי מכספא אימא טבעא הוי קמ"ל כיון דאיכא דוכתא דלא סגייא בה פירי הוו. גמרא:
(ד) (על הברטנורא) כתבו התוספ', תימה דכ"ש היא מרישא. לכך נראה דמעות הרעות היינו שיוצאות קצת:
(ה) (על הברטנורא) איצטריך אע"ג דאינו חסר כי אם מעט ובדבר מועט יטביעו הרבה מהם. תוספ':
(ו) (על המשנה) מטלטלין כו'. אשמעינן דקונין אפילו מטבע כמו מעות רעות ואסימון. דמקרי פירא לגבי כספא. והם אינן קונין מטלטלין דמקרי טבעא לגבי מטלטלין. תוספ':
(ז) (על הברטנורא) דאינו מוסיף אדלעיל דלאו במטלטלין בלבד הוא אלא במטלטלין ומטבע ביחד. וכ"נ גירסת רש"י דכתב והאי כל כו' ולא כתבו והאי זה הכלל. ועתוי"ט:
