משנה סנהדרין י ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק י סנהדריןהפרק הבא»


פרק י

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס, כא):
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים,
לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ,
נֵצֶר מַטָּעַי,
מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר".
וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
הָאוֹמֵר:
אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה,
וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם,
וְאֶפִּיקוֹרוֹס.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים,
וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר (שמות טו, כו):
"כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ,
כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ".
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו:
(ב)

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת,

אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
שְׁלֹשָׁה מְלָכִים:
יָרָבְעָם, אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְנַשֶּׁה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"ב לג, יג):
"וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו,
וַיֶּעְתַּר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ,
וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ".
אָמְרוּ לוֹ:
לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ,
וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ.
אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת:
בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי.
(ג)

דּוֹר הַמַּבּוּל,

אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא,
וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין,
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ג):
"לֹא יָדוּן רוּחִי בָּאָדָם לְעֹלָם",
לֹא דִּין וְלֹא רוּחַ.
דּוֹר הַפַּלָּגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא,
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ח):
"וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ";
"וַיָּפֶץ ה' אֹתָם", בָּעוֹלָם הַזֶּה;
"וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה'", לָעוֹלָם הַבָּא.
אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא,
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יג):
"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וַחֲטָאִים לַה' מְאֹד";
"רָעִים" – בָּעוֹלָם הַזֶּה,
"וַחֲטָאִים" – לָעוֹלָם הַבָּא.
אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
אֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א, ה):
"עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וַחֲטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים";
"עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט", זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל;
"וַחֲטָאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים", אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם.
אָמְרוּ לוֹ:
אֵינָם עוֹמְדִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים,
אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים.

מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, לז):
"וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'".
"וַיָּמֻתוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה;
"בַּמַּגֵּפָה", בָּעוֹלָם הַבָּא.

דּוֹר הַמִּדְבָּר,

אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא,
וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין,
שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, לה):
"בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ";
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים נ, ה):
"אִסְפוּ לִי חֲסִידָי,
כֹּרְתֵי בְּרִיתִי עֲלֵי זָבַח".

עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת,

שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג):
"וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ", בָּעוֹלָם הַזֶּה;
"וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל", לָעוֹלָם הַבָּא;
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמ"א ב, ו):
"ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה,
מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל".
עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזֹר,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט, כז):
"וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה";
מַה הַיּוֹם הַזֶּה – הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר,
אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "כַּיּוֹם הַזֶּה";
מַה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר,
אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפֵל לָהֶן,
כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן:
(ד)

אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יד):
"יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְּלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ,
וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם".
וְאֵינָן נֶהֱרָגִים,
עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר,
וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט,
וְעַד שֶׁיֻדַּח רֻבָּהּ,
וְעַד שֶׁיַדִּיחוּם אֲנָשִׁים.
הִדִּיחוּה נָשִׁים וּקְטַנִּים,
אוֹ שֶׁהֻדַּח מִעוּטָהּ,
אוֹ שֶׁהָיוּ מַדִּיחֶיהָ חוּצָה לָהּ,
הֲרֵי אֵלּוּ כִּיחִידִים.
וּצְרִיכִין שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
זֶה חֹמֶר בִּיחִידִים מִבִּמְרֻבִּים,
שֶׁהַיְּחִידִים בִּסְקִילָה,
לְפִיכָךְ מָמוֹנָם פָּלֵט;
וְהַמְּרֻבִּים בְּסַיִף,
לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד.
(ה)

"הַכֵּה תַכֶּה אֶת" וְגוֹ' (דברים יג, טז).

הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ.
"הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב" (דברים יג, טז),
מִכָּאן אָמְרוּ:
נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, אוֹבְדִין;
שֶׁבְּחוּצָה לָהּ, פְּלֵטִין.
וְשֶׁל רְשָׁעִים,
בֵּין שֶׁבְּתוֹכָהּ בֵּין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ,
הֲרֵי אֵלּוּ אוֹבְדִין,
(ו)

[שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): "וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ"][1].

"אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ" וְגוֹ',
אִם אֵין לָהּ רְחוֹב, עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב.
הָיָה רְחוֹבָהּ חוּצָה לָהּ, כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ.
[שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יז): וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר"].
"וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ",
"שְׁלָלָהּ", וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם.
מִכָּאן אָמְרוּ:
הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבָּהּ – יִפָּדוּ,
וּתְרוּמוֹת – יֵרָקְבוּ;
מַעְשַׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ – יִגָּנְזוּ.
"כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ",
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
אִם אַתֶּם עוֹשִׂים דִּין בְּעִיר הַנִּדַּחַת,
מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַעֲלִין עוֹלָה כָּלִיל לְפָנַי.
"וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד",
לֹא תֵּעָשֶׂה אֲפִלּוּ גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים,
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
"לֹא תִבָּנֶה עוֹד",
לִכְמוֹ שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִבְנֵית,
אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים.
"וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם" (דברים יג, יח),
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם,
חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם;
אָבְדוּ רְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם,
נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם.


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק י סנהדריןהפרק הבא»


משנה סנהדרין, פרק י':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

  1. ^ מלים אלו שייכים לכאו' למשנה הקודמת, וספרים אחרים לא גורסים אותם. ע"פ מדור שנו"ס במהד' משפחת גניחובסקי, "מאורות", ירושלים תשל"ג.