משיבת נפש/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כְּשֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת. הַשֵּׁם וְלא יִפּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם יִתְאַמֵּץ וְיִתְחַזֵּק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה, יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין, כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכּל תָּמִיד:

ה[עריכה]

כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם הֵם בִּזְמַן וּבְמָקוֹם וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל, לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמָּקוֹם וְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וְאֵין שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא. אַחֲרָא כְּלָל וְשָׁם נִמְתָּק הַכּל, וְזֶה בְּחִינַת: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכוּ' יָמִים יוּצָרוּ וְלא אֶחָד בָּהֶם". הַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם מָקוֹם וּזְמַן לִבְרחַ וּלְהִתְיָאֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם אֶצְלוֹ וְהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכֵן לְעִנְיַן הַזְּמַן. וְעַל כֵּן בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם יְכוֹלִין לִמְצא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמָּקוֹם בִּכְלָלוֹ וְכֵן הַזְּמַן בִּכְלָלוֹ הַכּל הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלַעֲלוֹת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם וְהַזְּמַן