מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק יט[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מִצְווֹת הַקְּדֻשָּׁה

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל כָּל צִבּוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמוֹר לָהֶם: תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם קָדוֹשׁ. תְּכַבְּדוּ – כָּל אִישׁ אֶת אִמּוֹ וְאֶת אָבִיו, וְתִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אַל תִּפְנוּ לַעֲבוֹד אֶת הָאֱלִילִים וְאַל תַּעֲשׂוּ לָכֶם פִּסְלֵי מַתָּכוֹת, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּכְשֶׁתִּזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה', תִּזְבְּחוּ אוֹתוֹ בְּאוֹפֶן שֶׁה' יִהְיֶה מְרוּצֶה מִמַּעֲשֵׂיכֶם. הַקָּרְבָּן יֵאָכֵל בְּיוֹם הַשְּׁחִיטָה וּלְמָחֳרָת, וּמַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ. וְאִם יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הוּא מָאוּס וְהוּא לֹא יִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּמִי שֶׁאוֹכֵל אוֹתוֹ יְקַבֵּל אֶת עוֹנֶשׁ עֲווֹנוֹ כִּי הוּא חִלֵּל אֶת קוֹדְשֵׁי ה', הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מֵעַמָּהּ. וּכְשֶׁתִּקְצְרוּ אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, אַל תִּגְמוֹר לִקְצוֹר גַּם אֶת קְצֵה הַשָּׂדֶה, וְאַל תֶּאֱסוֹף אֶת הַשִּׁבֹּלִים שֶׁנָּפְלוּ בִּזְמַן הַקְּצִירָה. וְאַל תִּבְצוֹר בְּכַרְמְךָ אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הַקְּטַנִּים, וְאַל תֶּאֱסוֹף אֶת הָעֲנָבִים שֶׁנָּפְלוּ בְּכַרְמְךָ בִּזְמַן הַבָּצִיר, אֶלָּא תַּשְׁאִיר אוֹתָם לֶעָנִי וְלַגֵּר, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אַל תִּגְנְבוּ, וְאַל תַּכְחִישׁוּ אֶת חוֹבוֹתֵיכֶם וְאַל תְּרַמּוּ אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. וְאַל תִּשָּׁבְעוּ בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר שֶׁלֹּא תְּחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. אַל תִּמָּנַע מִלְּשַׁלֵּם לַחֲבֵרְךָ אֶת שְׂכָרוֹ וְאַל תִּגְזוֹל, אַל תַּשְׁאִיר אֶצְלְךָ בַּלַּיְלָה עַד הַבּוֹקֶר אֶת שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל שָׂכִיר. אַל תְּקַלֵּל אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, וְאַל תָּשִׂים מִכְשׁוֹל לִפְנֵי עִוֵּר, וּתְכַבֵּד אֶת אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. אַל תַּעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט – אַל תִּתֵּן עֲדִיפוּת לְעָנִי וְאַל תְּכַבֵּד אָדָם חָשׁוּב, אֶלָּא תִּשְׁפּוֹט אֶת חֲבֵרְךָ בְּצֶדֶק. אַל תַּלְשִׁין עַל אָדָם מֵעַמְּךָ, אַל תִּמָּנַע מִלְּהַצִּיל אֶת חַיֵּי חֲבֵרְךָ שֶׁבְּסַכָּנָה, אֲנִי ה'. אַל תִּשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בְּלִבְּךָ, הוֹכַח אֶת חֲבֵרְךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּעָנֵשׁ עַל חֶטְאוֹ. אַל תִּנְקוֹם וְאַל תִּשְׁמוֹר בְּלִבְּךָ שִׂנְאָה עַל בְּנֵי עַמְּךָ, אֱהוֹב אֶת חֲבֵרְךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'. שִׁמְרוּ אֶת הַחֻקִּים שֶׁלִּי: אַל תַּרְבִּיעַ אֶת בְּהֶמְתְּךָ בְּעִרְבּוּב עִם מִין אַחֵר, אֶת שָׂדְךָ אַל תִּזְרַע בְּעִרְבּוּב שֶׁל מִינֵי זְרָעִים, וְלֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ בֶּגֶד מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן מְעוֹרָבִים. וְאִם אִישׁ יִשְׁכַּב עִם אִשָּׁה וְיִתֵּן בָּהּ אֶת נוֹזֵל הַזֶּרַע וְהִיא שִׁפְחָה מְאוֹרֶסֶת לְאִישׁ וְהִיא לֹא נִפְדְּתָה בְּכֶסֶף וְלֹא שִׁחְרְרוּ אוֹתָהּ לַחָפְשִׁי, יִהְיֶה הֶבְדֵּל מֵהַדִּין הָרָגִיל – הֵם לֹא יוּמְתוּ כִּי הִיא לֹא יָצְאָה לַחָפְשִׁי. הוּא יָבִיא אֶת הַקָּרְבָּן עַל אַשְׁמָתוֹ לַה' – אֶל מוּל פֶּתַח אוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת, אַיִל לְאָשָׁם. הַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם לִפְנֵי ה' עַל חֶטְאוֹ שֶׁחָטָא, וְיִסָּלַח לוֹ עַל חֶטְאוֹ שֶׁחָטָא. וּכְשֶׁתָּבוֹאוּ לָאָרֶץ וְתִטְּעוּ עֵץ מַאֲכָל מִכָּל מִין, תִּתְרַחֲקוּ מִלֶּאֱכוֹל אֶת פֵּרוֹתָיו שֶׁהֵם עָרְלָה – שָׁלוֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עָרְלָה, לֹא יֵאָכְלוּ. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיוּ כָּל פֵּרוֹתָיו קוֹדֶשׁ לְהַלֵּל לַה'. וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פֵּרוֹתָיו, וְכָךְ יִתְרַבֶּה הַיְּבוּל שֶׁלּוֹ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אַל תֹּאכְלוּ בָּשָׂר בְּעוֹדוֹ עִם הַדָּם, אַל תְּכַשְּׁפוּ וְאַל תֹּאחֲזוּ עֵינַיִם. אַל תְּגַלְּחוּ אֶת שְׂעַרְכֶם מִסָּבִיב בְּשָׁוֶה וְתוֹרִידוּ אֶת פֵּאוֹת רֹאשְׁכֶם, וְאַל תַּשְׁחִית אֶת קְצָווֹת זְקָנְךָ. אַל תַּעֲשׂוּ בְּגוּפְכֶם שְׂרִיטָה מִתּוֹךְ אֲבֵלוּת עַל נֶפֶשׁ, וְאַל תַּעֲשׂוּ בָּכֶם כְּתוֹבֶת קַעֲקוּעַ, אֲנִי ה'. אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ זוֹנָה, וְלֹא תִּהְיֶה זְנוּת בָּאָרֶץ – שֶׁתִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ בְּמַחְשְׁבוֹת חֵטְא. תִּשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּתְכַבְּדוּ אֶת מִקְדָּשִׁי, אֲנִי ה'. אַל תִּפְנוּ אֶל מַעֲלֵי רוּחוֹת מֵתִים בְּכִשּׁוּף וְאֶל מַגִּידֵי עֲתִידוֹת, אַל תְּבַקְשׁוּ לְהִטַּמֵּא בָּהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. קוּם בִּפְנֵי זָקֵן בֶּן שִׁבְעִים, וְכַבֵּד חָכָם בַּתּוֹרָה, כַּבֵּד אֶת אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'.

  • פָּרָשַׁת שְׁמִירַת הַצֶּדֶק

וְאִם יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר בְּאַרְצְכֶם אַל תְּצַעֲרוּ אוֹתוֹ. הַגֵּר שֶׁגָּר אִתְּכֶם יִהְיֶה לָכֶם כְּמוֹ אֶזְרָח שֶׁלָּכֶם, אֱהוֹב אוֹתוֹ כְּמוֹ אֶת עַצְמְךָ כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אַל תַּעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, וּבְמִדּוֹת נֶפַח שֶׁל יָבֵשׁ, בְּמִשְׁקוֹלוֹת, וּבְמִדּוֹת נוֹזְלִים. יִהְיוּ לָכֶם מֹאזְנַיִם, מִשְׁקוֹלוֹת, וּכְלֵי מְדִידַת נֶפַח לְיָבֵשׁ וּלְנוֹזְלִים – מְדֻיָּקוֹת, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. שִׁמְרוּ אֶת כָּל חֻקַּי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשׂוּ אוֹתָם, אֲנִי ה'.