מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כא

פרק כא

• פָּרָשַׁת לֵידַת יִצְחָק

וַה' זָכַר אֶת שָׂרָה כְּמוֹ שֶׁאָמָר, וְה' עָשָׂה לְשָׂרָה כְּמוֹ שֶׁדִּבֵּר. שָׂרָה נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן, וְיָלְדָה לְאַבְרָהָם בֵּן בִּימֵי זִקְנוּתוֹ, בַּזְּמָן שֶׁאֱלֹהִים אָמַר שֶׁתֵּלֵד. אַבְרָהָם קָרָא אֶת שֵׁם בְּנוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ שֶׁיָּלְדָה לוֹ שָׂרָה – יִצְחָק. אַבְרָהָם מָל אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בְּגִיל שְׁמוֹנָה יָמִים, כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים צִוָּה אוֹתוֹ. וְאַבְרָהָם הָיָה בֶּן מֵאָה שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד לוֹ יִצְחָק בְּנוֹ. שָׂרָה אָמְרָה: שִׂמְחָה מַפְלִיאָה עָשָׂה לִי אֱלֹהִים – כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִתְפַּלֵּא עָלַי! וְאָמְרָה: מִי הֶאֱמִין שֶׁכָּךְ יִקְרֶה לְאַבְרָהָם – שֶׁשָּׂרָה מֵינִיקָה בָּנִים, הֲרֵי יָלַדְתִּי בֵּן בִּימֵי זִקְנוּתוֹ! הַיֶּלֶד גָּדַל וְנִגְמַל מֵהַיְּנִיקָה, אַבְרָהָם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל בַּיּוֹם שֶׁיִּצְחָק נִגְמַל.

• פָּרָשַׁת גֵּרוּשׁ הָגָר

שָׂרָה רָאֲתָה אֶת הַבֵּן שֶׁהָגָר הַמִּצְרִית יָלְדָה לְאַבְרָהָם מִתְנַהֵג בְּחוֹסֶר צְנִיעוּת. הִיא אָמְרָה לְאַבְרָהָם: גָּרֵשׁ אֶת הַשִּׁפְחָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי הַבֵּן שֶׁל הָאָמָה הַזֹּאת אֵינוֹ רָאוּי לָרֶשֶׁת עִם בְּנִי יִצְחָק! הַדָּבָר הָיָה רַע מְאוֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל עִנְיַן בְּנוֹ. אֱלֹהִים אָמַר לְאַבְרָהָם: שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל שִׁפְחָתְךָ, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁשָּׂרָה תֹּאמַר לְךָ – שְׁמַע בְּקוֹלָהּ, כִּי רַק צֶאֱצָאִים שֶׁל יִצְחָק יֵחָשְׁבוּ לְצֶאֱצָאִים שֶׁלְּךָ. וְגַם מֵהַבֵּן שֶׁל הַשִּׁפְחָה אֶעֱשֶׂה עָם כִּי הוּא בִּנְךָ. אַבְרָהָם הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר, לָקַח לֶחֶם וּכְלִי מַיִם וְנָתַן לְהָגָר, הוּא שָׂם אוֹתָם עַל כְּתֵפָהּ, וְאֶת הַיֶּלֶד, וְגֵרֵשׁ אוֹתָהּ, הִיא הָלְכָה וְאִבְּדָה אֶת דַּרְכָּהּ בְּמִדְבַּר בְּאֵר שֶׁבַע. הַמַּיִם נִגְמְרוּ מֵהַכְּלִי, וְהִיא הִשְׁלִיכָה אֶת הַיֶּלֶד אֶל מִתַּחַת לְאַחַד הַשִּׂיחִים. הִיא הָלְכָה וְיָשְׁבָה מִמּוּל, הַרְחֵק כְּמֶרְחַק יֶרִי בְּקֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה: שֶׁלֹּא אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיֶּלֶד, יָשְׁבָה מִמּוּל וְהֵרִימָה אֶת קוֹלָהּ וּבָכְתָה. אֱלֹהִים שָׁמַע אֶת קוֹל הַנַּעַר, מַלְאַךְ אֱלֹהִים קָרָא לְהָגָר מֵהַשָּׁמַיִם וְאָמַר לָהּ: מַה לָּךְ הָגָר? אַל תִּפְחֲדִי! כִּי אֱלֹהִים שָׁמַע לְקוֹל הַנַּעַר מֵהַמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא בּוֹ. קוּמִי הֲרִימִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי בּוֹ בְּיָדֵךְ, כִּי אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ לְעָם גָּדוֹל. אֱלֹהִים פָּקַח אֶת עֵינֶיהָ וְהִיא רָאֲתָה בְּאֵר מַיִם, הִיא הָלְכָה וּמִלְּאָה אֶת הַכְּלִי בְּמַיִם וְהִשְׁקְתָה אֶת הַנָּעַר. אֱלֹהִים הָיָה עִם הַנַּעַר לַעֲזוֹר לוֹ וְהוּא גָּדַל, הוּא גָּר בַּמִּדְבָּר וְהָיָה חָמוּשׁ יוֹרֶה בְּקֶשֶׁת. הוּא הִתְיַשֵּׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְאִמּוֹ לָקְחָה לוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

• פָּרָשַׁת בְּרִית בְּאֵר שֶׁבַע

בְּאוֹתוֹ זְמָן, אָמְרוּ אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכוֹל שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ לְאַבְרָהָם: אֱלֹהִים עוֹשֶׂה שֶׁתַּצְלִיחַ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה. וְעַכְשָׁיו הִשָּׁבַע לִי בֵּאלֹהִים כָּאן, וְלֹא תְּשַׁקֵּר לִי וְלִבְנִי וּלְנֶכְדִּי שֶׁכַּחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתִי אִתְּךָ תַּעֲשֶׂה אִתִּי וְעִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ שֶׁגַּרְתָּ בָּהּ. אָמַר אַבְרָהָם: אֲנִי אֶשָּׁבַע. וְאַבְרָהָם הֵעִיר לַאֲבִימֶלֶךְ עַל עִנְיַן בְּאֵר הַמַּיִם שֶׁעַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ גָּזְלוּ. אָמַר אֲבִימֶלֶךְ: לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם אַתָּה לֹא סִפַּרְתָּ לִי עַל זֶה, וְגַם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל זֶה עַד הַיּוֹם. אַבְרָהָם לָקַח צֹאן וּבָקָר וְנָתַן לַאֲבִימֶלֶךְ, וּשְׁנֵיהֶם עָשׂוּ הֶסְכֵּם. אַבְרָהָם הֶעֱמִיד אֶת שֶׁבַע כִּבְשׂוֹת הַצֹּאן שֶׁנָּתַן לַאֲבִימֶלֶךְ, לְבַד. אָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם: מָה הֵן שֶׁבַע הַכְּבָשׂוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֶעֱמַדְתָּ לְבַד? אָמַר לוֹ: הֶעֱמַדְתִּי אוֹתָן לְבַד, כִּי אֶת שֶׁבַע הַכְּבָשׂוֹת הָאֵלֶּה תִּקַּח מִמֶּנִּי כְּדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה סִימָן לְטוֹבָתִי שֶׁאֲנִי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. לָכֵן הוּא קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שֶׁבַע, כִּי שָׁם שְׁנֵיהֶם נִשְׁבְּעוּ. הֵם עָשׂוּ הֶסְכֵּם בִּבְאֵר שֶׁבַע, אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכוֹל שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ קָמוּ, וְחָזְרוּ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. אַבְרָהָם נָטַע עֵץ בִּבְאֵר שֶׁבַע וְהִתְפַּלֵּל שָׁם אֶל ה' – אֵל הָעוֹלָם. אַבְרָהָם גַּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים זְמָן רַב.