מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק כ[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מֵי הַמְּרִיבָה

כָּל צִבּוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לְמִדְבַּר צִין בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הָעָם הִתְיַשֵּׁב בְּקָדֵשׁ, וּמִרְיָם מֵתָה שָׁם וְנִקְבְּרָה שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לַצִּבּוּר, הֵם הִתְקָהֲלוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. הָעָם רָבוּ עִם מֹשֶׁה וְאָמְרוּ: הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ נֶהֱרָגִים כְּשֶׁאַחֵינוּ מֵתוּ בְּחֵטְא הַמְּרַגְּלִים שֶׁה' הֶעֱנִישָׁם! וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' לַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם – אֲנַחְנוּ וְצֹאנֵנוּ?! וְלָמָה הֶעֱלִיתֶם אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אוֹתָנוּ לַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה – לֹא מָקוֹם שֶׁל זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת?! מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאוּ לְפֶתַח אוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת מִפְּנֵי הַקָּהָל, וְהִשְׁתַּטְּחוּ עַל פְּנֵיהֶם, וּכְבוֹד ה' נִגְלָה אֲלֵיהֶם. ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: קַח אֶת הַמַּקֵּל וְהַקְהֵל אֶת הַקָּהָל אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וּתְדַבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְיִתֵּן אֶת מֵימָיו, וְתוֹצִיא לָהֶם מַיִם מֵהַסֶּלַע וְתַשְׁקֶה אֶת הַצִּבּוּר וְאֶת בֶּהֱמוֹתֵיהֶם. מֹשֶׁה לָקַח אֶת הַמַּקֵּל וְיָצָא מִלִּפְנֵי ה' כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִקְהִילוּ אֶת הַקָּהָל לִפְנֵי הַסֶּלַע, וְאָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ בְּבַקָּשָׁה מַרְדָּנִים! הַאִם מֵהַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מַיִם? מֹשֶׁה הֵנִיף אֶת יָדוֹ וְהִכָּה אֶת הַסֶּלַע בְּמַקְלוֹ פַּעֲמַיִם, מַיִם רַבִּים יָצְאוּ וְהַצִּבּוּר וְצֹאנָם שָׁתוּ. ה' אָמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן: כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַרְאוֹת אֶת קְדֻשָּׁתִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָּבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה לָאָרֶץ שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם. זֶהוּ מַעֲשֶׂה 'מֵי מְרִיבָה', שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָבוּ עִם ה', וּשְׁמוֹ הִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם.

  • פָּרָשַׁת אֱדוֹם

מֹשֶׁה שָׁלַח שְׁלִיחִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ: כָּךְ אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל – אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁקָּרוּ לָנוּ – אֲבוֹתֵינוּ יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְיָשַׁבְנוּ בְּמִצְרַיִם זְמַן רָב, וְהַמִּצְרִים עָשׂוּ רָע לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ. צָעַקְנוּ אֶל ה' וְהוּא שָׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ, הוּא שָׁלַח שָׁלִיחַ וְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּקָדֵשׁ – הָעִיר שֶׁבִּקְצֵה גְּבוּלְךָ. נַעֲבוֹר בְּבַקָּשָׁה בְּאַרְצְךָ, לֹא נַעֲבוֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מַיִם מִבְּאֵר, נֵלֵךְ רַק בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית – לֹא נִסְטֶה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, עַד שֶׁנַּעֲבוֹר אֶת הַשֶּׁטַח שֶׁלְּךָ. אָמַר לוֹ אֱדוֹם: אַל תַּעֲבוֹר בְּאַרְצִי, אַחֶרֶת – אֵצֵא לְמִלְחָמָה לִקְרָאתְךָ! אָמְרוּ לוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: נַעֲבוֹר רַק בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה, וְאִם אֲנִי וּבֶהֱמוֹתַי נִשְׁתֶּה מֵהַמַּיִם שֶׁלְּךָ אֲשַׁלֵּם אֶת מְחִירָם, לֹא אֶעֱשֶׂה דָּבָר רָע, רַק אֶעֱבוֹר בְּרַגְלַי. אָמַר לוֹ: אַל תַּעֲבוֹר! אֱדוֹם יָצָא לִקְרָאתוֹ בְּעַם רָב וּבְיָד חֲזָקָה. אֱדוֹם סֵרֵב לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹר בִּגְבוּלוֹ, וְעַם יִשְׂרָאֵל סָטוּ מִמֶּנּוּ.

  • פָּרָשַׁת מִיתַת אַהֲרֹן

הֵם נָסְעוּ מִקָּדֵשׁ, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל – כָּל הַקָּהָל, בָּאוּ לְהוֹר-הָהָר. ה' אָמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בְּהוֹר-הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן תֵּאָסֵף אֶל מְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, כִּי הוּא לֹא יָבוֹא לָאָרֶץ שֶׁנָּתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹנֶשׁ עַל שֶׁסֵּרַבְתֶּם לְקַיֵּם אֶת דְּבָרַי בְּמֵי מְרִיבָה. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעֲלֶה אוֹתָם לְהוֹר-הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו וְתַלְבִּישׁ אוֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְנִשְׁמַת אַהֲרֹן תֵּאָסֵף אֶל מְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, וְהוּא יָמוּת שָׁם. מֹשֶׁה עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁה' צִוָּה, הֵם עָלוּ לְהוֹר-הָהָר לְעֵינֵי כָּל הַצִּבּוּר. מֹשֶׁה הִפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו וְהִלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וְאַהֲרֹן מֵת שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר, וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מֵהָהָר. כָּל הַצִּבּוּר רָאוּ שֶׁאַהֲרֹן מֵת, וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּכוּ עַל אַהֲרֹן שְׁלוֹשִׁים יוֹם.