מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר אסתר/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ט[עריכה]

וּבַחוֹדֶשׁ הַשְּׁנֵים עָשָׂר הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר בְּיוֹם י"ג בּוֹ, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן בִּצּוּעַ הַחוֹק שֶׁל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ, בַּיּוֹם שֶׁאוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים תִּכְנְנוּ לִשְׁלוֹט בָּהֶם, קָרָה הַהֵיפֶךְ, שֶׁהַיְּהוּדִים הֵם שֶׁשָּׁלְטוּ בְּשׂוֹנְאֵיהֶם. הַיְּהוּדִים הִתְכַּנְּסוּ בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כְּדֵי לִפְגּוֹעַ בְּאֵלֶּה שֶׁחִפְּשׂוּ אֶת רָעָתָם, וְאַף אֶחָד לֹא נִסָּה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶם כִּי כָּל הָעַמִּים פָּחֲדוּ מֵהֶם. וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהַנְּצִיבִים וְהַמּוֹשְׁלִים וְעוֹבְדֵי הַמֶּלֶךְ כִּבְּדוּ אֶת הַיְּהוּדִים כִּי הֵם פָּחֲדוּ מִמָּרְדֳּכַי. כִּי מָרְדֳּכַי הָיָה חָשׁוּב בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הִתְפַּרְסֵם בְּכָל הַמְּדִינוֹת כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק. הַיְּהוּדִים הִכּוּ אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם בְּחֶרֶב וְהָרְגוּ וְהִשְׁמִידוּ אוֹתָם, וְעָשׂוּ בְּשׂוֹנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם. וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְהִשְׁמִידוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ. וְהָרְגוּ אֶת פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֶת דַּלְפוֹן וְאֶת אַסְפָּתָא, וְאֶת פּוֹרָתָא וְאֶת אֲדַלְיָא וְאֶת אֲרִידָתָא, וְאֶת פַּרְמַשְׁתָּא וְאֶת אֲרִיסַי וְאֶת אֲרִדַי וְאֶת וַיְזָתָא, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא אוֹיֵב הַיְּהוּדִים, וְהֵם לֹא הוֹשִׁיטוּ יָד לָקַחַת מֵהַשָּׁלָל. בְּאוֹתוֹ יוֹם הוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ אֶת מִסְפַּר הַהֲרוּגִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה: בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה הַיְּהוּדִים הָרְגוּ וְהִשְׁמִידוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְאֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מִי יוֹדֵעַ מֶה עָשׂוּ! וּמָה רְצוֹנֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה עוֹד אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת וְזֶה יִתְבַּצֵּעַ! אָמְרָה אֶסְתֵּר: אִם הַמֶּלֶךְ מַסְכִּים, יִתְאַפְשֵׁר גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים שֶׁבְּשׁוּשָׁן, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ הַחוֹק שֶׁל הַיּוֹם, וְאֶת גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל עַמּוּד הַתְּלִיָּה. הַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁכָּךְ יֵעָשֶׂה וְנִקְבַּע הַחוֹק בְּשׁוּשָׁן, וְאֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ. וְהַיְּהוּדִים שֶׁבְּשׁוּשָׁן הִתְכַּנְּסוּ גַּם בְּיוֹם י"ד לְחוֹדֶשׁ אֲדָר, וְהָרְגוּ בְּשׁוּשָׁן שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְלֹא הוֹשִׁיטוּ יָד לָקַחַת מֵהַשָּׁלָל. וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים שֶׁבִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ הִתְכַּנְּסוּ וְעָמְדוּ עַל נַפְשָׁם וְהָיָה לָהֶם שֶׁקֶט מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהֵם הָרְגוּ בְּשׂוֹנְאֵיהֶם שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף, וְלֹא הוֹשִׁיטוּ יָד לָקַחַת מֵהַשָּׁלָל. בְּיוֹם י"ג לְחוֹדֶשׁ אֲדָר הֵם נִלְחֲמוּ, וְהָיָה לָהֶם שֶׁקֶט בְּיוֹם י"ד בּוֹ וְעָשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם סְעוּדָה עִם יַיִן וְשִׂמְחָה. וְהַיְּהוּדִים שֶׁבְּשׁוּשָׁן הִתְכַּנְּסוּ לְהִלָּחֵם בְּיוֹם י"ג בַּחוֹדֶשׁ וְגַם בְּיוֹם י"ד, וְהָיָה לָהֶם שֶׁקֶט בְּיוֹם ט"ו וְעָשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם סְעוּדָה עִם יַיִן וְשִׂמְחָה. לָכֵן הַיְּהוּדִים הַ"פְּרָזִים" – אֵלֶּה שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעָרִים שֶׁאֵינָם מֻקָּפוֹת חוֹמָה, עוֹשִׂים בְּיוֹם י"ד לְחוֹדֶשׁ אֲדָר יוֹם שִׂמְחָה וּסְעוּדָה עִם יַיִן וְיוֹם טוֹב וְשׁוֹלְחִים מָנוֹת אִישׁ לַחֲבֵרוֹ. מָרְדֳּכַי כָּתַב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁלַח מִכְתָּבִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים שֶׁבְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. שֶׁיְּקַבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם י"ד לְחוֹדֶשׁ אֲדָר וְאֶת יוֹם ט"ו בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כְּמוֹ הַיָּמִים שֶׁהָיָה לַיְּהוּדִים שֶׁקֶט מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהַחוֹדֶשׁ שֶׁנֶּהְפַּךְ לָהֶם מִצַּעַר לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יָמִים שֶׁל סְעוּדָה עִם יַיִן וְשִׂמְחָה וּשְׁלִיחַת מָנוֹת אִישׁ לַחֲבֵרוֹ וּמַתָּנוֹת לַעֲנִיִּים. וְהַיְּהוּדִים קִבְּלוּ עַל עַצְמָם אֶת מַה שֶּׁהֵם כְּבָר הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת וְאֶת מַה שֶׁמָּרְדֳּכַי כָּתַב לָהֶם. כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הַצֶּאֱצָא שֶׁל אֲגָג אוֹיֵב כָּל הַיְּהוּדִים תִּכְנֵן לְהַשְׁמִיד אֶת הַיְּהוּדִים, וְהִגְרִיל גּוֹרָל מָתַי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְהוּמוֹת וּלְהַשְׁמִיד אוֹתָם. וּכְשֶׁאֶסְתֵּר בָּאָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ אָמַר לִכְתּוֹב בַּמִּכְתָּבִים שֶׁהַתָּכְנִית הָרָעָה שֶׁהָמָן חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים תִּתְהַפֵּךְ עָלָיו, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. לָכֵן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה "פּוּרִים" שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גּוֹרָלוֹת, עַל שֵׁם הַגּוֹרָל. לָכֵן נִכְתְּבוּ כָּל דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה הַזֹּאת – מָה רָאוּ שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ קָבְעוּ לַעֲשׂוֹת כָּךְ וּמָה קָּרָה לָהֶם – הַיְּהוּדִים קָבְעוּ וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם וְעַל צֶאֱצָאֵיהֶם וְעַל כָּל הַגֵּרִים שֶׁמִּתְלַוִּים אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵל לְעוֹלָם, שֶׁיַּחְגְּגוּ אֶת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנָּם כְּפִי שֶׁנִּכְתְּבוּ, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה מְצֻיָּנִים וְנֶחְגָּגִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וְעִיר, וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יִתְבַּטְּלוּ מִמִּנְהֲגֵי הַיְּהוּדִים וְצֶאֱצָאֵיהֶם לֹא יַפְסִיקוּ לַחְגּוֹג בָּהֶם. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי כָּתְבוּ וְחִיְּבוּ בְּכָל תּוֹקֶף לְקַיֵּם אֶת צַו הָאִגֶּרֶת הַשְּׁנִיָּה – לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפּוּרִים. וּמָרְדֳּכַי שָׁלַח מִכְתָּבִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים, אֶל מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע הַמְּדִינוֹת שֶׁל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּבָהֶם דִּבְרֵי שָׁלוֹם וּקְבִיעָה, שֶׁיִּקְבְּעוּ אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כְּמוֹ שֶׁקָּבְעוּ עֲבוּרָם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וּכְמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם וְעַל צֶאֱצָאֵיהֶם, אֶת דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְהַזְּעָקָה בָּהֶם. כְּפִי שֶׁאָמְרָה אֶסְתֵּר – הוּא קָבַע דִּבְרֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, כַּכָּתוּב בַּמִּכְתָּבִים.