מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר אסתר/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ה[עריכה]

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָבְשָׁה אֶסְתֵּר בִּגְדֵי מַלְכוּת וְעָמְדָה בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ מוּל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּהֵיכַל הַמַּלְכוּת מוּל פֶּתַח הַהֵיכָל. כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר הִיא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, הַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיט לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב שֶׁבְּיָדוֹ, אֶסְתֵּר הִתְקָרְבָה וְנָגְעָה בִּקְצֵה הַשַּׁרְבִיט. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? גַּם אִם תְּבַקְּשִׁי אֶת חֲצִי הַמַּמְלָכָה זֶה יִנָּתֵן לָךְ! אָמְרָה אֶסְתֵּר: אִם הַמֶּלֶךְ מַסְכִּים, יָבוֹאוּ הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם לִמְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן שֶׁהֵכַנְתִּי לוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, מַהֲרוּ לִקְרוֹא לְהָמָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר, הַמֶּלֶךְ וְהָמָן בָּאוּ לִמְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן שֶׁאֶסְתֵּר הֵכִינָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בִּמְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן: מַה רְצוֹנֵךְ? הוּא יִנָּתֵן לָךְ! מַה שֶּׁתְּבַקְּשִׁי גַּם עַד חֲצִי הַמַּמְלָכָה יִתְבַּצֵּעַ! עָנְתָה אֶסְתֵּר וְאָמְרָה, זֹאת בַּקָּשָׁתִי: אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם הַמֶּלֶךְ מַסְכִּים לָתֵת לִי אֶת בַּקָּשָׁתִי, יָבוֹאוּ הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִמְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן שֶׁאֶעֱשֶׂה לָהֶם, וְאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ מָחָר אִם הַמֶּלֶךְ יַסְכִּים. הָמָן יָצָא בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וּכְשֶׁהָמָן רָאָה אֶת מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינוֹ קָם וְלֹא רוֹעֵד מִמֶּנּוּ, הָמָן הִתְמַלֵּא בְּכַעַס עַל מָרְדֳּכַי. הָמָן הִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לְהִתְפָּרֵץ וּבָא לְבֵיתוֹ, וְשָׁלַח שֶׁיִּקְרְאוּ לַחֲבֵרָיו וּלְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ. הָמָן סִפֵּר לָהֶם עַל כְּבוֹדוֹ וְעָשְׁרוֹ וּבָנָיו הָרַבִּים וְכָל מַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ רוֹמֵם אוֹתוֹ וְשֶׁקָּבַע אֶת דַּרְגָּתוֹ מֵעַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הָמָן: אֲפִלּוּ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה לֹא הִזְמִינָה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל מְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן שֶׁהֵכִינָה אֶלָּא אוֹתִי, וַאֲנִי מֻזְמָן אֵלֶיהָ עִם הַמֶּלֶךְ גַּם מָחָר. וְכָל זֶה לֹא שָׁוֶה לִי כְּלוּם כָּל זְמָן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל חֲבֵרָיו: שֶׁיַּעֲשׂוּ עַמּוּד תְּלִיָּה בְּגוֹבַהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה (כְּ25 מֶטֶר), וּבַבּוֹקֶר תֹּאמַר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ עָלָיו אֶת מָרְדֳּכַי, וְאָז תָּבוֹא עִם הַמֶּלֶךְ אֶל מְסִבַּת שְׁתִיַּת הַיַּיִן שָׂמֵחַ, הַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָמָן וְהוּא עָשָׂה אֶת עַמּוּד הַתְּלִיָּה.