שיר השירים פרק א (כתיב)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתיב פשוט[עריכה]

שיר השירים אשר לשלמה

ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין

לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך

משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך

שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה

אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך

אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים

לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי

נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים

תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף

עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו

צרור המר דודי לי בין שדי ילין

אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי    

הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים

הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה

קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים


כתיב מסומן[עריכה]

א  שיר השירים אשר לשלמה ב  ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין ג  לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך ד  משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך

ה 

שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה ו  אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי ז  הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך ח  אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים

ט 

לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי י  נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים יא  תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף יב  עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו יג  צרור המר דודי לי בין שדי ילין יד  אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי    

טו 

הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים טז  הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה יז  קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים


כתיב מסומן בשורות[עריכה]

א  שיר השירים אשר לשלמה
ב  ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין
ג  לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך
ד  משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך {פ}
ה  שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה
ו  אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי
ז  הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך
ח  אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים {פ}
ט  לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי
י  נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים
יא  תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף
יב  עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו
יג  צרור המר דודי לי בין שדי ילין
יד  אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי {ס}
טו  הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים
טז  הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה
יז  קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים