מצודות על שמואל ב כד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק כ"ד • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"ד, י':

וַיַּ֤ךְ לֵב־דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־הָעָ֑ם
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהֹוָ֗ה חָטָ֤אתִֽי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃


 

מצודת דוד

"כי נסכלתי" - רצה לומר הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם לשימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עון

"העבר נא וגו'" - רצה לומר לא ימותו לשחת ואם כן ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יבא הנגף

"חטאתי מאד אשר עשיתי" - רצה לומר במה שעשיתי סיבה להביא הנגף על העם הנה בזה חטאתי מאוד

"ויך לב דוד אותו" - רצה לומר המה לבו וחרד על אשר צוה למנותם על כי הדבר הזה הוא סיבה להביא עליהם הנגף וכמו שכתוב (שמות ל יב) ונתנו איש כופר נפשו וגו' ולא יהיה בהם נגף אבל בלא כופר הנה הנגף מעותד לבוא 

מצודת ציון

"אחרי כן" - אחרי אשר וכן (בראשית יט ח)כי על כן באו ורוצה לומר על אשר באו

"נסכלתי" - מלשון סכלות ושטות