מצודות על שמואל א כג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל אפרק כ"ג • פסוק ז' | >>
א • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א כ"ג, ז':

וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃


 

מצודת דוד

"נכר" - מסר אותו אלהים בידי אחרי שסגר בעדו לשבת בעיר דלתים ובריח ובוטח הוא בחוזק העיר ולא יתחבא עוד ואני אצור על העיר עד רדתה 

מצודת ציון

"נכר" - מסר וכן (דברים לב ל)כי צורם מכרם

"ובריח" - הוא כעין מטה עשוי לסגור בו הדלתות מבפנים