מצודות על שמואל א יג כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל אפרק י"ג • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א י"ג, כ"א:

וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃


 

מצודת דוד

"והיתה וגו'" - רצה לומר ומי שלא רצה לרדת לפלשתים היה לוטש בעצמו את המחרשות וגו' עם הכלי הקרויה 'פצירה פים' העשויה בהרבה פיות וחריצים ונוח ללטוש בה 

מצודת ציון

"הפצירה" - ענין רבוי כמו (בראשית יט ג)ויפצר בם שהוא מרבית דברי פתוי

"פים" - פיות ורצונו לומר חריצים וחדודים

"למחרשות" - הם כלי אומנות

"ולשלש קלשון" - שם כלי ברזל עשויה לסלק בה הזבל והיא בעלת שלש שינים וכאלו אמר קלשון בעלת שלש

"ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא)דברי חכמים כדרבונות