מצודות על שמואל א ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל אפרק ב' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א ב', א':

וַתִּתְפַּלֵּ֤ל חַנָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהֹוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהֹוָ֑ה רָ֤חַב פִּי֙ עַל־א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃


 

מצודת דוד

"כי שמחתי בישועתך" - שמחתי היא על אשר בא התשועה ממך ויש די בזה להשיב אמרים

"רחב פי" - כי עד הנה הייתי כשה נאלמה לא תפתח פיה ועתה רחב פי על אויבי להשיב אמרים

"עלץ לבי בה'" - בתשועת ה' שמח לבי

"רמה קרני" - לנגח בו אויבי ועל פנינה ובניה אמרה והוא ענין מליצה לומר שמעתה לא יוכלו לצער אותה כמאז

"ותתפלל חנה" - עצם התפלה היא בסוף אמריה ובתחלה סדרה שבחו של מקום ולזה נאמר ותאמר 

מצודת ציון

"עלץ" - ענין שמחה כמו (משלי כח יב)בעלוץ צדיקים

"רמה" - גבהה